בגבעת הנ"ד בבקעת הירדן נערך ביום רביעי (29.5) טקס האזכרה השנתי לזכרם של 54 חיילי צה"ל – 44 לוחמי פלוגת מאי 76' בגדוד 890 ו-10 אנשי צוות חיל האוויר – שנהרגו בהתרסקות מסוק ב-10 במאי 1977 (כ"ג באייר תשל"ז).


באירוע ההנצחה השתתפו המשפחות השכולות, מפקדים ולוחמים מחטיבת הצנחנים, מפקדים בחיל האוויר בעבר ובהווה, חברים לנשק ומוקירי זכר הנופלים.
כמו כן השתתפו בטקס חברי הכנסת אלון שוסטר והאלוף במיל׳ אלעזר שטרן, מפקד פיקוד המרכז האלוף יהודה פוקס, האלוף במיל׳ עמוס ירון, התא"ל במיל' אמל אסעד, ראש להק השתתפות ומסוקים תא"ל גלעד בר טל, יו"ר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים תא"ל במיל׳ יחיאל גוזל, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה״ל תמי שלח, יו"ר ארגון יד לבנים ברעננה רונית פינסברג, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן דוד אלחייני וראש חטיבת אנדרטאות ומפעלי הנצחה במשרד הביטחון עמית קפאח.


כמדי שנה זה היה אירוע מרגש ומכבד מאוד. הטקס נפתח כשרס"ר גדוד 890 בן אביטן הוריד את דגל המדינה לחצי התורן. לאחר מכן גילה סלוטין ושרה סמואל, אחיותיו של רב״ט בנימין (בני) הר זהב ז"ל, הדליקו את אבוקת הזיכרון. ליווה אותם מפקד מגמת 'אלון' בבא"ח צנחנים רס"ן נתנאל שני.


פרק תהילים נאמר מפיו של הרב של פיקוד המרכז סא"ל הרב אריה הורוביץ; קדיש נאמר מפיו של אשר בן חיים, אחיו של סמל מרדכי בן חיים ז"ל; תפילת 'אל מלא רחמים' נאמרה מפיו של החזן הראשי של צה"ל סא"ל שי אברמסון.


מנהל הלחימה בחטיבת הצנחנים סא״ל יותם רוף אמר בטקס הזיכרון: "54 צעירים שחייהם נגדעו ברגע, 54 משפחות שכולות שעבורם הזמן עצר מלכת, 54 חיוכים שפסקו לחייך. מהיום הראשון שלי בחטיבת הצנחנים סופר רבות על האירוע ולא פחות חשוב מכך למדנו על כל אחד מהנופלים. הם נפלו במהלך אימון חטיבתי כדי להיות מוכנים ליום פקודה. בני משפחות יקרות, בשם הלוחמים והמפקדים נמשיך לעמוד לצדכם ולחזק אתכם. נמשיך ללמד את דור העתיד של לוחמני אודות אסון המסוק ולהנחיל את מורשתם של 54 הנופלים. נמשיך לעשות כל שביכולתנו להיות ראויים להם".



נאור ירושלמי, אחיו של החובש הפלוגתי סמל יואב ירושלמי ז"ל מרחובות, נשא דברים כנציג המשפחות השכולות. דבריו היו מרגשים ומהדהדים.
"47 שנים חלפו מאז הלילה ההוא בחודש מאי. לילה שבו אנחנו איבדנו את יואב שלנו יחד עם כל כך הרבה חיילים וקצינים צעירים, אהובים ומבטיחים", אמר ירושלמי, "הם באו מישראל הראשונה, השנייה, השלישית וכולם היו מחויבים לשרת את המדינה, לתת לה את הכל. גם 54 המשפחות שלהם שעלו מגלויות שונות והגיעו מכל חלקי החברה, התחברו בגלל השכול והפכו את כולנו למשפחה אחת.


"לוחמי פלוגת מאי 76, שבאו מכל קצוות הארץ וחברה, לא חיפשו הקלות אלא אתגרים", הוסיף ירושלמי, "הם היו מוכנים להקריב את היקר מכול. אנחנו כל כך שמחים לראות כאן את החברים לנשק, אלה חברי אמת שמגיעים לכאן היום, אפילו עם הנכדים שלהם שעכשיו הם מפקדים ולוחמים בעצמם, כבוד לכולנו. חלק מרכזי הוא המפגש עם החברים לנשק ושמיעת הזיכרונות שלהם, כולל על יואב שלנו. בשנה שעברה שמענו סיפור מדהים על חייל שלא הכרנו קודם – איך יואב ביצע בו פרוצדורה רפואית מורכבת באישון לילה לאור פנס. כל מידע וסיפור שיואב וחבריו עברו ביחד חשוב לנו ומחזק אותנו אחרי שנים רבות של טיוח והסתרה של אסון הנ"ד. אנחנו זקוקים לעדויות האלה. רוצים לשמוע על החוויות המשותפות, על אחוות הלוחמים ומסירות הנפש שלהם".


מפקד פיקוד המרכז האלוף יהודה פוקס, שבעוד כחודש יסיים את תפקידו, אמר בדבריו כי הוא זוכר היטב איך כטירון בגדוד 890 הגיע מסנור לטקס הזיכרון ה-11 לאסון ואז לראשונה פגש את המשפחות השכולות.
"ב-10 במאי 1977 נפל אלי ברנס בהתרסקות המסוק יחד עם 53 חברים. ב-7 באוקטובר 2023, בשבת הקשה ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה, נפל אלי גנסיה בקרב על קיבוץ בארי", אמר האלוף פוקס, "בין אלי לאלי, זכרם לברכה, מחבר קו אחד ברור ומובהק – זהו קו של הקרבה, מסירות נפש, תעוזה ונתינה. אלו ערכיה של חטיבת הצנחנים ואלו ערכיו של גדוד 890 העוברים מדור לדור, ממחזור למחזור, מאלי לאלי. גם בשעות אלה ממש ממשיכים לוחמי הגדוד וחטיבת הצנחנים למלא את משימותיהם ולתרום את חלקם למלחמה המתמשכת והבלתי מתפשרת בחמאס. לנגד עיניהם תמיד ובליבם עמוק פנימה הם נושאים את זכרם של חבריהם, דורות של לחימה ומסירות נפש, אשר נפלו בעת מילוי תפקידם. העדרם נוכח כל כך וכואב כל כך גם שנים רבות אחרי לכתם. ב-7 באוקטובר נכשלנו כישלון מר. פגענו בהסכם הבסיסי בין המדינה לאזרחיה, בין הצבא לאזרחיו.
"47 שנים חלפו מאז אותו אסון נורא וכמדי שנה אנחנו כאן – זוכרים, מוקירים ומודעים לגודל האובדן והאסון", הוסיף האלוף פוקס, "47 שנים מאותו יום שבו עבורכם, בני המשפחות, נפלו השמיים ושום דבר לא יהיה כפי שהיה. בחלוף השנים איננו שוכחים את לקחי התאונה וממשיכים לפעול לנוכח מחויבותיינו לערך האחריות, לשמור על שלומם של חיילנו באימונים, תרגילים וגם בעיתות מלחמה. את החיילים והמפקדים אנחנו מלמדים את חשיבותם של ירידה לפרטים, הקפדה, פקודות, הוראות ומקצועיות ובטיחות ששלובים זה בזה. השנים חולפות, הזיכרון לעיתים מתעמעם אבל הגעגוע ותחושת האובדן שלכם, בני המשפחות, נותרו כפי שהיו. המחשבות על הבנים היקרים שהיו, ובעיקר על מה שעוד יכלו להיות, בוודאי מלוות אתכן כל העת. אין בכוחם של מילים להביא לנחמה. זכרם של הבנים לנגד עינינו".
בתום הדברים סא״ל שי אברמסון, החזן הראשי, שר את התפילה לשלום חיילי צה"ל. לאחר מכן הונחו זרים על האנדרטה.