סרן גד מנלה ז"ל, קצין המבצעים של חטיבת הבקעה ובעל עיטור העוז מפעולה כראמה, הוא אגדת צנחנים – לוחם ומפקד שסיפורי גבורתו ממשיכים לעבור מדור לדור ולהוות השראה ללוחמים ובעיקר לצנחנים.
58 שנים חלפו מאז נפל בקרב נגד מחבלים בבקעה בתקופת מלחמת ההתשה. 58 שנים בהם אחותו נושאת אותו איתה בכל יום – בזיכרונות, ברגעים הקטנים ובגעגוע שלא מפסיק.
אומץ לב ותושייה
סרן גד מנלה ז"ל, שנולד וגדל בקיבוץ תל יצחק, התגייס לצה"ל ביולי 1963 והתנדב לצנחנים לגדוד 50 נח"ל מוצנח. כבר כחייל במסלול ההכשרה בלט ברצון עז להצליח ולהיות הכי טוב בכל דבר. הוא יצא לקורס קציני חי"ר ולאחריו קיבל לפקד על מחלקה בצנחנים. הוא היה מפקד שדרש מחייליו רמת חיילות גבוהה ולתת את המקסימום. במלחמת ששת הימים, כקצין בקבע בסיירת צנחנים, בלט באומץ לב תחת אש וכמפקד מוביל מלפנים.
ב-21 במרץ 1968 השתתף סגן מנלה בפעולת כראמה בירדן, וגם בה גילה אומץ לב יוצא דופן, כשסיכן את חייו כדי לסייע לחבריו בקרבות. חודשיים לאחר הפעולה, בחודש יוני, העניק לו הרמטכ"ל רב-אלוף חיים בר-לב ציון לשבח על תפקודו יוצא הדופן תחת אש. חודש לאחר מכן, ב-26 ביולי 1968, כשהוא כבר קצין המבצעים של חטיבת הבקעה, נפל מנלה בעת מרדף אחרי מחבלים והוא בן 22 בלבד. יחד איתו נפל באותו מרדף מח"ט הבקעה אל"ם אריה רגב.
חמש שנים לאחר נפילתו, בשנת 1973, העניק לו הרמטכ"ל רב-אלוף דוד אלעזר את עיטור העוז, העיטור השני בחשיבותו בצה"ל, על תפקודו בפעולה כראמה. תיאור המעשה: 'בפשיטת צה"ל על כראמה גילה סגן גד מנלה ז"ל אומץ לב ותושייה תחת אש עזה של האויב. הוא יצא בזחל"ם למשוך את אש האויב אליו, כדי לאפשר לכוחותינו לאתר את מקורות האש של האויב. נוסף על כך חילץ פצועים בהיותם תחת אש עזה ורצופה'.
לא סיפר כלום
"גדי היה טוב לב בצורה מדהימה", סיפרה האחות, "כבר מגיל צעיר נהג לעזור לחברים בכל דבר, והיה בעל כישרון בולט שהוביל אותו ללמוד בבית ספר טכני. כמו רבים מילדי הקיבוץ, הוא כמעט ולא היה בבית, חי את חייו בין החברים והמסגרות. היחסים בינינו היו קרובים מאוד. אהבנו אחד את השני. הוא נהג להגיע אליי בלילות, ללא הודעה מוקדמת, נכנס עם המפתח שתמיד השארתי לו והיה מחסל תבניות של עוף, תפוחי אדמה ועוגות. תמיד השארתי לו אוכל".
לדברי האחות מנלה ז"ל לא שיתף כמעט דבר על שירותו הצבאי. "גד לא סיפר כלום על הצבא. גם לא על עיטור העוז. הכול נודע לנו אחרי שנפל בטקסים ובסיפורים. הוא מאוד-מאוד אהב את אריק רגב. היה גם הולך אליהם הרבה הביתה. ההורים מאוד-מאוד דאגו לו. כשהוא נפצע הוא ברח מבית חולים וחזר ישר לצבא. הוא תמיד אמר שהוא לא חושש לחייו".
איך שמעת שהוא נפל?
"מכרה מבית החולים התקשרה אליי, עוד לפני שהגיעו להודיע. שאלתי אותה עשר פעמים אם זה נכון. חשבתי שאני עומדת למות. ידעתי איך זה ישפיע על המשפחה".
הסיפורים על גבורתו של סרן גדי מנלה ז"ל הפכו אותו לאגדה בצנחנים – לוחם ללא חת, מפקד אמיץ באופן יוצא דופן, בעל קור רוח נדיר, נחוש, כזה שהולך בראש ומוביל מתוך דוגמה אישית ומפקד שמשרה ביטחון גם ברגעים הקשים ביותר. "עד היום מגיעים לאזכרות חיילים שלו", אמרה האחות, "בשנים שההורים היו בחיים היו גם מגיעים אליהם לקיבוץ. עשו עליו מורשות קרב. צה"ל ממשיך להוקיר ולזכור אותו".
לאחר נפילתו הוקם בקיבוץ תל יצחק בית הנצחה לזכרו – 'בית גדי' וברחבת הכניסה למקום הוצב פסל לזכרו מעשה ידיו של נתן רפופורט. המושב ארגמן בבקעת הירדן מנציח את זכרו בשמו: שם היישוב הוא שילוב של שמו ושמו של אל"ם אריה רגב. גם מחנה גדי בבקעה קרוי על שמו. בנוסף ילדים רבים נקראו על שמו.
באפריל 2015 נחנך בבקעה שביל טיולים חדש לזכרם של אל"ם רגב וסרן מנלה – 'שביל המפקדים'. אורכו כחמישה קילומטרים והוא מתחיל באזור התעשייה של מעלה אפרים ומסתיים באנדרטת הבקעה. 'שביל המפקדים' הוקם ביוזמה של בית ספר שדה עפרה של החברה להגנת הטבע, מדרשת חלקת השדה וכפר הסטודנטים של עמותת 'קדמה' במעלה אפרים.
