לוחמי פלוגת המסלול אוגוסט 1967 בגדוד 890 התכנסו לפני כשש שנים, 52 שנים אחרי שעלו על מדים והפכו לחבורה אחת, במטרה להתגבש מחדש, להתחבק, לחזור לרגע לימים שהיו צעירים ובעיקר לזכור את החברים שנשארו שם, בשדות הקרב של ישראל. בתום אותו מפגש מרגש לוחמי הפלוגה יזמו הקמה של אתר הנצחה לזכר חבריהם שנפלו.
מחזור אוגוסט 67' של גדוד 890 היה המחזור הראשון שהתגייס לחטיבת הצנחנים לאחר מלחמת ששת הימים. הצעירים שבחרו להתנדב לחטיבה האדומה הגיעו מהבקו"ם למחנה בית ליד לטירונות וקורס מ"כים. אוהד שניידר היה המ"פ של אוגוסט 67' וזאב דורי היה סגנו. מ"מ מחלקה 1 היה דוד מלכוב, מ"מ מחלקה 2 היה יהודה קירשנבאום (היום שם משפחתו איתי) ומ"מ מחלקה 3 היה יצחק ענתבי.
"התגייסנו למסלול מ"כים. 14 חודשים של מסלול הכשרה שהסתיים באימון בחושנייה ברמת הגולן", סיפר לוחם הפלוגה אבי שרף, "זו הייתה תקופה מאתגרת מבחינה פיזית ומנטלית. למפקדים היו שלושה סוגי קד"רים: לבן, כחול ושחור. לפעמים היינו עושים את שלושתם אחד אחרי השני. הריאות שלנו היו כבר פתוחות לגמרי שכבר לא זכרנו מה יותר קשה".
החבר הראשון מהפלוגה שנהרג הוא טוראי ברוך אדרי ז"ל. זה קרה בתאונת אימון בשנת 1969. השני שנהרג הוא סגן אבישי שפר ז"ל, שהיה אחד ממפקדי הפלוגה. שפר נפל בשנת 1970 במלחמת ההתשה. במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 נפלו שניים מחברי הפלוגה – סרן יקי לוי ז"ל וסמל יוסי פיקסמן ז"ל. אחרון הלוחמים מהפלוגה שנפל הוא רב סרן דודו כוכבי ז"ל שנהרג באסון הנ"ד בשנת 1977.
"לפני שש שנים קיימנו מפגש בבית הצנחן. כולם באו, אפילו אלו שחיים בחו"ל", סיפר שרף, "החלטנו שצריך להקים אתר ההנצחה לזכר החברים שנפלו והכי חשוב שהוא יהיה במקום שעיצב אותנו כפלוגה. לכן מיקמתי את הגל לזכרם בסמוך לקיבוץ שעלבים, בדיוק על שביל ישראל בעמק איילון וכ-50 מטר ממסילת הרכבת החדשה לירושלים. במרחבים של עמק איילון התאמנו הרבה בהכשרה שלנו. עשינו תרגילי כיבוש יעדים בקיץ ובחורף ואימוני לחימה בשטח בנוי. המאהל של הפלוגה היה ליד קיבוץ שעלבים. לפעמים הריצו אותנו עם עוקב מים ריק מהמאהל לשעלבים ומהקיבוץ חזרנו איתו בריצה כשהוא מלא במים".
אתר ההנצחה לזכר חללי פלוגת אוגוסט 67' נקרא 'גל החמישה' ושרף הסביר למה: "כשהתאמנו בעמק איילון, אחד העונשים שקיבלנו היה לעשות גל של אבנים בצורת שעון, כשבכל שעה עגולה הזזנו את ערמות האבנים. בגלל זה קראנו למקום גל".
באתר יש מונומנט מבטון דמוי אוהל סיירים בצבע אדום שעליו חקוקים שמותיהם של חמשת הנופלים יחד עם תמונותיהם. בצד אחד של האנדרטה הוצב לוח שיש עליו חרוטים כנפי צניחה, שמות הנופלים ושם הפלוגה. בצד השני יש תורן בגובה שישה מטרים ועליו תלויים כנפי צניחה מברזל בצבע אדום.
"עשינו את זה בשביל המשפחות ועבור חברי הפלוגה", אמר שרף, "רצינו שיהיה מקום שבו נוכל תמיד להתכנס, אך בעיקר עשינו את זה כדי שלעד יזכרו אותם".
