בטקס לציון 20 שנה לנפילת חללי גדוד 9255 במלחמת לבנון השנייה, שנערך אתמול ב-7 באוגוסט, השתתף אל"ם (מיל') ניר שמרי, מפקד חטיבה 226 – עוצבת נשר – חטיבת צנחנים במילואים. הטקס נערך ברחבת הכניסה לבית העלמין בקיבוץ כפר גלעדי.
13 מלוחמי ומפקדי הגדוד נפלו במלחמה. 12 מהם נהרגו באסון כפר גלעדי ב-6 באוגוסט 2006, כשקטיושה פגעה בשטח הכינוס של הגדוד סמוך לבית העלמין. שלושה ימים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט, נפל לוחם נוסף בקרב סמוך לכפר א-טייבה. השנה, במלאת 20 שנה לנפילתם, נערך הטקס בפעם האחרונה.
בטקס השתתפו המשפחות השכולות, מפקדים ולוחמים מהגדוד בעבר ובהווה ומוקירי זכרם של הנופלים. בין המשתתפים היו גם נמרוד רגב שפיקד על גדוד 9255 במלחמת לבנון השנייה ומפקד גדוד 9255 היום – סא"ל (מיל') א'.
בדבריו בטקס, אל מול המשפחות השכולות, התייחס אל"ם (מיל') ניר שמרי לזכר חללי הגדוד ולמורשת שהותירו אחריהם. "במוצאי שבת 5 באוגוסט 2006 נכנסתי כסמ"פ בחטיבה למלחמה בכפר א-טייבה שבלבנון. בשעות הערב החלו להגיע שמועות על אירוע קשה שאירע כאן, בכפר גלעדי", אמר מח"ט 226, "אט-אט התבררו הפרטים וגילינו בדבר נפילתם של אחינו לנשק מגדוד 9255. כעבור ימים אחדים, בעודנו צועדים בלילה, פגשנו את לוחמי הגדוד ביציאה מן הכפר, וראינו לוחמים כואבים אך נחושים להמשיך ולהילחם. נחישות שביטאה את מורשתם של שמוליק, יוסי, דני, שלומי, אלי, גרגורי, מריאן, זיו, מוטי, יהודה, רועי ושי, כמו גם של איגור שנפל כעבור שלושה ימים.
"גם במערכה האחרונה, שלצערנו טרם הסתיימה ועודנה גובה אבדות כואבות, זכתה חטיבת הנשר למלא את ייעודה ולתמרן בלבנון", אמר אל"ם (מיל') שמרי, "עם פתיחת מבצע 'שאגת הארי' בחודש פברואר השנה, גויסה החטיבה פעם נוספת בצו חירום ויצאה להתקפה מהירה לכיבוש כפרי האויב ועומק הגזרה המערבית בלבנון. בתום כחודשיים, השלימה החטיבה את משימתה והשמידה את תשתיות האויב, שאיימו על ביטחונה של מדינת ישראל ועל שלום אזרחיה".
בהמשך דבריו דיבר המח"ט שמרי על המורשת שהותירו חללי הגדוד: "משפחות יקרות, נפילת יקירכם פערה חלל עצום שאינו ניתן לריפוי, אך אבקש לומר לכן כי דמותם ומעשיהם מוסיפים להיות נוכחים גם שנים רבות לאחר לכתם. קשה להבין זאת, אבל יש דבר כזה אופי של גדוד. גם בחלוף שני עשורים. חתירה למגע, דבקות במשימה, עצמאות, רעות ומסירות. כל אלה, למן התכונות שטבעו בגדוד 9255 על ידי דור הגיבורים שנפל כאן בסמוך לאנדרטת הארי השואג. והן מוסיפות לפעום גם כיום בקרב לוחמים צעירים שלא זכו להכיר אישית את נופלי הגדוד, אך צועדים לאורם.
"זהו זיכרון חי, לא רק של כאב ושל חסר אלא גם של מעשה. זיכרון המטיל עלינו אחריות לשאת את ערכיהם של הנופלים אשר צעדו קדימה, אמרו 'הנני' ומסרו את נפשם על הגנת העם והארץ. הצנחנית חנה סנש כתבה: 'יש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם. יש אנשים שזיו זכרם מאיר כאשר הם עצמם אינם עוד בתוכנו. אורות אלה המבהיקים בחשכת הליל הם-הם שמראים לאדם את הדרך'".
בסיום דבריו אמר מח"ט 226: "כאנשי מילואים יש לנו אחריות מיוחדת לפעול לאורם ולממש את הערכים הן בשדה הקרב והן בחיי היום יום. להמשיך לבנות כאן חברת מופת על יסוד הערכים המשותפים ולשמש גשר בין חלקי החברה, כפי שפעלו יקירכם, יקירנו, בחייהם ובמותם. יהי זכר הנופלים ברוך".
קראו גם:
המפקד ה-45 של גדוד 202 – צפע: סא"ל ג' נכנס לתפקיד בטקס במחנה רעים
בלב קיבוץ כפר עזה: נאום "קו ההפרדה" של מג"ד 202 בפני לוחמי אוגוסט 2025
סמל הצנחנים קיבל מקום של כבוד בכניסה לבסיס החטיבה בבית ליד
במרחק נגיעה מלבנון: הכירו את מצפה פלוגת פברואר 1981 של גדוד 202
חמאם אל מליח: הסיפור המלא על הקמת בסיס הצנחנים שהפך ל'גיהינום' של הטירונים
