בחודש מרץ 1993 גדוד 101, תחת הפיקוד של המג"ד שרון דוידוביץ' והסמג"ד יפתח גיא, סיים אימון בשטח האימונים נבי מוסא ועלה לקו לבנון בגזרת רכס רמים. פלוגת המסייעת של הגדוד, בהובלת סרן כפיר בביטקו, קיבלה אחריות על מוצב צבעוני – מוצב פלוגתי בשטח ישראל על קו הגבול עם לבנון. המשימות של המוצב היו בעיקר מארבי בטן, פתיחות צירים ומארבי ארטישוק.
אמיר לוי, לוחם במסייעת 101 וסמל מחלקת הדרגון, נקרא בתחילת מאי 93' לחדר המ"פ בביטקו. בפגישה עודכן לוי על הקמת כוח מהפלוגה למשימה מיוחדת בעומק רצועת הביטחון עליה יפקד מפקד מחלקת המרגמות סגן אבי אמזלג ושהוא יהיה סגנו.
"המשימה של הכוח הייתה לחזל"ש עמדת מארב ארטישוק בגזרתנו שהייתה מעל הסלוקי ומול הכפר מג'דל סלים", החל לוי לתאר את המשימה, "לעמדה הזו הוציאו מדי פעם מארבי ארטישוק אבל בגלל שעברה תקופה ארוכה מאז המארב האחרון במקום, הוחלט לזכות את השטח מחדש. הייתה לנו גם התרעה מהמודיעין שקיים חשד גדול שמחבלי החיזבאללה הטמינו בנקודה מטענים".
מפקד הכוח סגן אמזלג ציוות למשימה 12 לוחמים מהפלוגה, אותם חילק לכוח רגלי ולכוח רכוב על נגמחון. לכוח של מסייעת 101 צירפו גם קצין מהנדסה קרבית, שהגיע במיוחד לביצוע המשימה – קצין היחס"פ סגן אבי פישר.
"בתדריך הראשוני פגשנו לראשונה את אבי פישר. הוא ישב ולא דיבר. בביטקו ואמזלג הציגו את המשימה ולאחריה ביצענו תרגולות", סיפר לוי, "אבי הגיע אלינו לבד למוצב עם רכב מסוג סוואנה. מיד היה לו חיבור טוב איתנו כי הוא היה חייכן ועם חוש הומור. לא כל אחד הצליח להתחבר לחבר'ה מהמסייעת ולראש שלנו. איתו היה קליק. אבי התחבר אלינו מיד".
כוח המשימה של סגן אמזלג ערך בשטח מוצב צבעוני מספר ימי תרגולות ובסופם נאספו כולם לתדרוך אחרון לפני יציאה לביצוע. בתדרוך העמיק המ"פ בביטקו בכל הפרטים ווידא שכל לוחם ידע מה סדר הפעולות במקרה של היתקלות.
פתאום פיצוץ
יום ביצוע המשימה היה יום אביבי. השמים היו נקיים מעננים והרוח נשבה קלות. לוחמי הכוח המשימתי התעוררו משינה טובה, הכינו לעצמם 'נס מסייעת' והשלימו את ההכנות האחרונות.
כששעת השין הגיעה סגן אמזלג ערך מסדר יציאה ולאחריו הכוח החל בתנועה לכיוון הכניסה ללבנון דרך שער מספר 388. לוחמי הפלוגה הוותיקה יצאו למשימה כשהם דרוכים וממוקדים.
אחרי מספר דקות הכוח הגיע לשער 388, דרך נשקים, מסר דיווח קצר בקשר ונכנס לתוך רצועת הביטחון. המשימה יצאה לדרך.
הכוח הרגלי נע בשני טורים בצידי ציר חום שהוביל ליעד. מאחוריו נסע על הציר הנגמחון אותו נהג אלון בלליס ועליו היו סגן מפקד הכוח אמיר לוי וקצין היחס"פ אבי פישר.
"הכוח הרגלי הלך לפנינו ואנחנו נסענו בנגמחון מאחוריו. הכול היה שקט ורגוע, אבל כל הזמן פקחנו עיניים לצדדים", החל לוי לתאר את הרגעים הדרמטיים, "ההרגשה שלי הייתה שזו עוד נסיעה בנגמחון בתוך לבנון. לא חשבתי שיקרה משהו. נסענו מכיוון מזרח למערב וכל הזמן במגמת ירידה. כ-150-200 מטר לפני שהגענו לעמדה שצריך לסרוק שמעתי פתאום בום. היה פיצוץ עצבני שהקפיץ את הנגמחון. למעשה הנגמחון התרומם קצת באוויר. שתיים-שלוש שניות אחרי הפיצוץ אמזלג צעק 'מכת אש' וכול הכוח פתח בירי 360 מעלות. ירינו כמו מטורפים. אבי פישר שעמד לידי מלמל 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלהֵינוּ, יְהֹוָה אֶחָד'. הוא אמר את זה פעמיים. תוך כדי שאנחנו יורים הוא שלף משקפת וסרק את האזור מסביב לנגמחון. במהלך הסריקה הוא זיהה בין השיחים משהו שנראה לו חשוד".
בעקבות החשד של סגן פישר, שבין השיחים מסתתר משהו שהיה קשור למטען שהופעל על הנגמחון, הוא דרש מהכוח הרגלי לקפוא במקום. בינתיים מפקד הכוח אמזלג הודיע בקשר כי הכוח נתקל.
"אבי שם סנדלי חבלה, פתח את הדוקרן והחל בנוהל פריקה מהנגמחון", המשיך לוי לתאר את הרגעים הדרמטיים, "הוא חילץ אותי ואת בלליס מהנגמחון למקום בטוח. היתה לאבי גם מצלמה והוא התחיל לצלם את הזירה. אחרי כמה דקות של סריקה הוא גם חילץ את הכוח הרגלי למקום בטוח. אבי המשיך לסרוק במקצועיות ובסבלנות את השטח. בסריקה שלו הוא חשף שעלינו על זירת מטענים שהופעלה חלקית. הוא המשיך לחקור את הזירה, זיהה את כל המטענים ובמיומנות רבה פירק אותם".
הגרוע מכל
מיד אחרי הדיווח של סגן אמזלג שהכוח נתקל, סוללת תותחנים ירתה לכיוון הסלוקי, כוח חילוץ בפיקודו של המ"פ בביטקו הוקפץ ושני טנקים מסוג מרכבה שהיו במוצב צבעוני הגיעו במהירות לתת חיפוי.
לוי: "בביטקו הגיע אלינו עם עוד כמה חיילים בריצה מהמוצב כשאבי פישר עוד עבד על נטרול המטענים. קרה לנו נס גדול ויש לו שם – אבי פישר. אחרי שאבי סיים לחקור את הזירה ולנטרל את המטענים הוא עדכן אותנו מה קרה. מוקש נ"א התפוצץ מתחת לנגמחון. אחריו היה צריך היה להתפוצץ מוקש נ"ט שהיה מחובר למטען כלימגור. אם הכלימגור היה מתפוצץ כל מי שהיה בנגמחון ומסביב לו היה נהרג או במקרה הפחות גרוע נפצע קשה מאוד. המחבלים הניחו את הכלימגור ליד הציר בשני שליש גובה. הוא היה מכוון לפגוע בחלק העליון של הגוף שלנו. אם זירת המטענים הייתה מופעלת כולה לא היה לנו שום סיכוי לשרוד אותה".
בתום תחקיר ראשוני בשטח, אותו ניהל מ"פ המסייעת בביטקו, הוחלט לא להשלים את המשימה – לזכות את עמדת המארבים. הלוחמים עלו על הטנקים ועל הנגמחון וחזרו בנסיעה למוצב.
לוי: "אבי פישר הציל את החיים שלנו. אחרי הפיצוץ הראשון הוא מיד הבין שזה משהו יותר מורכב. אם לא אבי היינו מסתובבים שם חופשי ומפעילים את שאר המטענים. הוא פיקד על נוהל החילוץ מהשטח הממולכד עד שבדק את כל המטענים. מזל שאבי היה איתנו שם. אם הוא לא היה מקצועי עד הסוף היינו מתאדים. היה לנו שם נס גדול. מישהו שם שמר עלינו מלמעלה".
אבדה עצומה
באמצע יולי 1993 סיימו לוחמי גדוד 101 ארבעה חודשים קשים בקו לבנון במהלכם נפלו לגדוד שבעה מפקדים ולוחמים, כולם מפלוגת החוד. מי שהחליף את הגדוד בגזרת רכס רמים היו לוחמי גדוד מגולני.
ב-19 באוגוסט 1993 כוח מגדוד 12 שנע בואדי אל פארש בגזרה המערבית של רצועת הביטחון עלה על זירת מטענים מורכבת ושבעה לוחמים נהרגו. בעקבות האירוע כוחות רבים זרמו למקום וביניהם גם צוות של יחידת היחס"פ, בפיקודו של סגן אבי פישר, שמטרתו הייתה לבצע סריקות אחר מטענים נוספים.
כשהגיע סגן פישר למקום התפוצצו מטענים נוספים והוא נפצע אנושות. הוא פונה לבית חולים רמב"ם ולאחר מספר שעות נפטר מפצעיו.
לוי: "כשהאירוע הקשה של גולני קרה היינו באימון. הקריאו את שמות הנופלים וכשאמרו את השם של אבי פישר זה היה עבורי הלם. מיד נזכרתי בחיוך שלו ובמפגש הראשון שלנו בחדר התדריכים. זוכר שאמרתי לעצמי איזו אבדה. עד היום אני זוכר את החיוך שלו. היה בחור חמוד, מלח הארץ. אי אפשר לשכוח אותו".
