מאות בני משפחות שכולות, מפקדים ולוחמי צנחנים מכל הדורות התכנסו באנדרטת החיל בתל נוף לטקס ההתייחדות השנתי לזכר חללי החטיבה. חברים לנשק, ותיקי קרבות, מפקדים בסדיר ובמילואים ולוחמים צעירים התייצבו כתף אל כתף – לחלוק כבוד לנופלים ולחבק את המשפחות.
עוד בטרם נפתח הטקס, התקיימה אחת המסורות המרגשות והעוצמתיות של הערב: לצד כל אחד מ-1,703 השמות החקוקים באבן הצמידו הנוכחים פרח יחיד. מחווה שקטה, המזכירה כי מאחורי כל אות חרוטה עמדו חיים שלמים, חלומות שנגדעו, משפחה ואוהבים.

בין הבאים לאירוע מפקד פיקוד המרכז אלוף אבי בלוט, קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי תא"ל עומר כהן, בכירים במערך הנפגעים, יו"ר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים תא"ל (במיל') יחיאל גוזל, מפקד חטיבת הצנחנים אל"ם רועי צוויג וסגן מפקד עוצבת האש תא"ל במיל' רמי חכם צור.

נוכחותם של מפקדי הצנחנים הוותיקים בלטה מאוד בטקס והוסיפה לו הרבה רגש. בין הנוכחים היו האלוף (במיל') יצחק מרדכי, שפיקד על גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים; רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון, לשעבר מפקד סיירת הצנחנים; רא"ל (במיל') אביב כוכבי, שפיקד על גדוד 101; אל"ם (במיל') עפר כהן, שהיה מג"ד 890 בזמן אסון הנ"ד; אלוף (במיל') יורם יאיר, שפיקד על חטיבה 35 במלחמת לבנון הראשונה; רא"ל (במיל') שאול מופז, שפיקד על גדוד 202; אל"ם (במיל') שרון דוידוביץ', שבין יתר תפקידיו בחטיבה פיקד על פלוגת מסלול בגדוד 890; ותא"ל (במיל') עמוס בן חיים, שהוביל לוחמים במבצעים בלבנון ופיקד גם על גדוד 890. לצדם נכח גם רנ"ג (במיל') אובי סבק, הרס"ר המיתולוגי של בא"ח סנור, לוחם בגדוד 202, שבמהלך שנות שירותו גידל מאות טירונים והיה עבורם דמות מרכזית ומשמעותית.
אלה מפקדים שהובילו דורות של צנחנים ברגעים הקשים ביותר ואיבדו לאורך השנים פקודים וחברים לנשק. גם שנים רבות אחרי שסיימו את תפקידם הם ממשיכים להגיע, להתייצב לצד המשפחות השכולות ולחלוק כבוד ללוחמים שנשארו איתם בלב.

הטקס המרגש, בהנחייתו המיוחדת והרגישה של איזי מן, נפתח בכניסת משמר הכבוד של לוחמי סיירת הצנחנים ובהורדת דגל ישראל לחצי התורן. את אבוקת הזיכרון הדליקה תמי תיבון, אחותו של סגן חיים אברהם מצליח ז"ל, שנפל בקרב במעבר המיתלה במערכת סיני (31 באוקטובר 1956) ועוטר בצל"ש רמטכ"ל ובעיטור העוז. לצדה עמד מפקד גדוד 890, סא"ל נ', בעוד שמות הנופלים הוקרנו על מסכי הענק.
בהמשך נשא מפקד גדוד 101, סא"ל ר', את תפילת 'יזכור' ורב החטיבה, סרן הרב מ', קרא פרק תהילים. את הקדיש אמר אייל, אביו של סרן בן ציון פלח ז"ל, שנפל בקרב בכפר כילא בדרום לבנון (2 באוקטובר 2024), כשהוא מלווה במפקד גדוד 202, סא"ל ג'. את תפילת 'אל מלא רחמים' נשא רב אוגדה 98, רס"ן א'.

בשם המשפחות השכולות נשא דברים אבנר כהן, אחיו של סמל עדי כהן ז"ל, לוחם גדוד 101 שנפל בקרב בעייתא א-שעב במלחמת לבנון השנייה (2 באוגוסט 2006). לצדו עמד מפקד סיירת הצנחנים, סא"ל נ'.
בדברים שנשאו מפקד החטיבה, אל"ם רועי צוויג, ומפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, הם עמדו על החוב המוסרי העמוק למשפחות השכולות ועל האחריות המוטלת על כתפי דור המפקדים והלוחמים הנוכחי להמשיך ולשאת את הלפיד.
התקווה שמעניקה כוח
אלוף אבי בלוט פתח את דבריו מתוך הכאב העמוק שמלווה את משפחת הצנחנים, וביקש להפנות את המבט אל הכוח שמאפשר להמשיך גם בתוך האובדן. "משפחות שכולות יקרות, מכובדי כולם, 'כי יש שכר לפעולתך ויש תקווה לאחריתך', כך קראנו בהפטרה בראש השנה, הלקוחה מנבואות ירמיהו. איך מונעים את הבכי ובונים את התקווה? על התקווה ארצה להתמקד.

"התכנסנו שוב, כמידי שנה, בימים הנוראים שבין כסה לעשור, ייחלנו ופיללנו שהשנה לא יצורפו שמות ללוח הנופלים. אך המלחמה לא תמה, ובקרוב נציין שלוש שנים תמימות מאז שהחלה. 1,703 שמות חקוקים על האבן, וכל אחד עולם ומלואו. 101 שמות מתוכם צורפו מתחילת המלחמה, ועשרה משנת הלחימה האחרונה: עומרי, ענבר, עופרי, משה, ברק, לידור, ישראל, איתמר, הראל ותמיר. אני מבקש במעמד זה לחבק אתכם, משפחות יקרות, שאיבדתן את היקר מכל, ולהתחייב בשם כולנו כי אנו עושים ונעשה הכול בכדי להיות ראויים לנפילת הבנים והבנות.

"דוד, המנהיג והלוחם, היה מחזק את ביטחונו לפני היציאה לקרב ואומרו: 'אם תחנה עליי מחנה, לא יירא ליבי; אם תקום עליי מלחמה, בזאת אני בוטח'. וכולם מיד שואלים: מהי ה'בזאת'? במה דוד בוטח כאשר הוא יוצא להילחם ומעמיד את עצמו ואת לוחמיו בסיכון חיים? והתשובה מופיעה מיד לאחר מכן: 'כי אחת שאלתי מאת השם, אותה אבקש'. כלומר, מה נתן לדוד את הביטחון ביציאה לקרב? העובדה שהייתה לו משאלת לב. נמצאנו למדים כי התקווה, האמונה ומשאלת הלב הן הנותנות כוח וביטחון".
מורשת שעוברת מדור לדור
בהמשך חזר מפקד פיקוד המרכז אל שורשיה של מורשת הצנחנים – אל מי שסללו את הדרך והותירו אחריהם מצפן ערכי לדורות הבאים. "הנופלים היו לא רק לוחמים, אלא גם חולמים. כולם צנחנים המתנדבים בעם. כך היו הצנחנים הראשונים, צנחני היישוב, חנה סנש, חביבה רייק, אנצו סרני וחבריהם, שפעלו מעבר לקווי האויב בגבורה עילאית ובתחושת שליחות. הם אלו שהציתו את הגפרור והיוו השראה לדורות של צנחנים ולוחמים שבאו בעקבותיהם. 'אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות. אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות'. כך כתבה חנה סנש ומילותיה האלמותיות התבררו כנבואה שהתגשמה.

"טקס ההתייחדות השנה עומד בציון 20 שנים למלחמת לבנון השנייה ו-70 שנים למבצע קדש. גדלנו כולנו על סיפור גבורתו של יהודה קן-דרור, שזכה בעיטור הגבורה ובצל"ש הרמטכ"ל, על הפעולה ההרואית שבמסגרתה התנדב לנהוג בג'יפ לתוך מעבר המיתלה בכדי למשוך את אש המצרים ולחשוף את עמדותיהם. יהודה נפצע קשה ומת מפצעיו חודשים לאחר מכן. הוא היה אחד מעשרה ילדים במשפחתו. אחיו אליהו נהרג בקרב הקסטל במלחמת העצמאות וכחמש שנים לאחר מכן יהודה התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים".
אותו סיפור של שליחות
את דבריו חתם האלוף בלוט בחיבור בין לוחמים שנפלו בתקופות שונות, אך חלקו בחייהם בחירה דומה – לעזוב הכול, להתנדב ולהילחם למען המדינה.

"כשאני חושב על מלחמת לבנון השנייה אני נזכר מיד במיכאל-מייקל לוין, לוחם מ-890, שהיה חייל בודד מארצות הברית וחזר במיוחד מהחופשה המיוחדת שקיבל והתעקש להצטרף לגדוד בלחימה ונפל כגיבור. וכמוהו, משה 'מוישי' יצחק הכהן כץ שנפל כגיבור בקרב בליטני השנה, גם הוא חייל בודד מארצות הברית. מייקל ומשה, גיבורים בחייהם, שעשו מעשה ציוני ועלו בגפם לארץ, התנדבו לצנחנים כלוחמים וכחיילים בודדים ובאותה הרוח לחמו עד נשימתם האחרונה, הם לנו מופת. אנשים שונים, מתקופות שונות, אך הסיפור הוא אותו סיפור מופתי ומעורר השראה. כולם לוחמים שהיו חולמים, שהייתה להם תקווה ומשאלת לב והם היו נכונים להקרבה במלחמת הקיום למען נצח ישראל".

עם תום הנחת הזרים ניצבו מול קיר הזיכרון, שהתכסה בפרחים, בני המשפחות השכולות ולצדם לוחמי הצנחנים בעבר ובהווה – אלה שנשאו את האלונקה אז ואלה שנושאים אותה היום. המעמד המחיש את הקשר העמוק בין דורות הלוחמים ואת המחויבות הבלתי מתפשרת למשפחות השכולות. 1,703 השמות החקוקים באנדרטה מספרים יחד את סיפורה של משפחת הצנחנים – משפחה שממשיכה לזכור את נופליה ולשמר את מורשתם.


קראו עוד:
המפקד ה-45 של גדוד 202 – צפע: סא"ל ג' נכנס לתפקיד בטקס במחנה רעים
סמל הצנחנים קיבל מקום של כבוד בכניסה לבסיס החטיבה בבית ליד
במרחק נגיעה מלבנון: הכירו את מצפה פלוגת פברואר 1981 של גדוד 202
המונולוג קורע הלב של בריג'יט מילוא, 29 שנים אחרי נפילת בנה רס"ן נדב מילוא ז"ל
חמאם אל מליח: הסיפור המלא על הקמת בסיס הצנחנים שהפך ל'גיהינום' של הטירונים
סנור שלא הכרתם: כך נראה הבא"ח המיתולוגי של הצנחנים ב-1992





