בני משפחה, חברים לנשק מהצנחנים ומוקירי זכרו ליוו ביום רביעי, 7 באוקטובר 2026, את יקי חץ ז"ל למנוחת עולמים בבית העלמין ביקנעם. חץ, מלוחמי גדוד 66 בחטיבה 55 ומגיבורי הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, הלך לעולמו בגיל 80. הוא היה מעוטר עיטור העוז, חתן פרס ביטחון ישראל ומשיא משואה ביום העצמאות.
איתן כבל, לוחם בחטיבה 55 וחבר כנסת לשעבר, היה בין המספידים לחץ. את דבריו פתח בפנייה אישית: "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה. יקי, כשהייתי ילד חלמתי להיות כמוך. היית אחד מגיבורי ילדותי המובהקים. ממשחררי ירושלים, מגיבורי גבעת התחמושת, ולימים מגיבורי החווה הסינית. כשפגשתי אותך לראשונה בגדוד 66, לפני כארבעים וחמש שנים, לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות. עמדת מולי ואני הייתי שוב הילד שמקשיב לסיפורי הגבורה וחולם להיות יקי חץ. לא יכולתי לדעת אז שיום אחד אזכה להיות חבר שלך ובוודאי שלא דמיינתי שאעמוד כאן ואנסה למצוא מילים להיפרד ממך".
כבל המשיך בדברים על החברות ביניהם: "על גבורתך ועל תרומתך לביטחון ישראל עוד ידברו רבות ואני מבקש לדבר על יקי שזכיתי להכיר. על החבר החכם והידען, על טוב הלב ועל הביישנות. על הדרך שבה היית מסיט את הראש הצידה כשמישהו אמר עליך מילה טובה, כאילו קיווית שעד שתחזיר את מבטך כבר נעבור לדבר על מישהו אחר. היום, יקי, תצטרך לסלוח לנו כי היום אנחנו מדברים עליך. לעיתים נדירות אתה פוגש אדם שגם ההספדים עליו מתקשים להשתוות למידותיו ואתה אדם כזה. זכיתי לדעת את זה בחייך, וזכיתי גם לומר לך אפילו כשלא היה לך נוח לשמוע.
"בשיחות שלנו, כשסיפרת על הקרבות ועל העבודה שבה הצטיינת כל כך, תמיד מצאת דרך להפנות את תשומת הלב לחבר שהיה איתך. למעשה שעשה ולתרומה שלו. כדי להבין מה היה חלקך, היה צריך להקשיב היטב או לשאול את חבריך".
כבל התייחס גם לקשר ששמר חץ עם חבריו לצנחנים. "אהבתך לחטיבה ולגדוד לא פחתה עם השנים", אמר, "תמיד היית נכון לעזור, להתייצב, לתת מעצמך והיה אפשר לסמוך עליך שתהיה שם. 'עוצמתנו ברוחנו', טבעת את המילים, ובחייך נתת להן משמעות. באומץ שלך, ברעות, בצניעות ובתחושת האחריות שלא עזבה אותך גם שנים רבות אחרי הקרבות".
בין הזיכרונות שהעלה כבל היה ריאיון שערך עם חץ בגלי צה"ל: "רגע אחד איתך נשאר בי במיוחד. ראיינתי אותך בתוכנית שהגשתי בגלי צה"ל. לצידי ישב אלוף משנה ערן קורצר, אז סמח"ט החטיבה והיום ראש העמותה ושאלנו אותך על הקרב בגבעת התחמושת. התחלת לספר, ובשלב מסוים עצמת את עיניך. ערן ואני הקשבנו, והרגשנו שאנחנו שם, לצידך, על הגבעה. אתה סיפרת בעיניים עצומות, ואנחנו ראינו דרך המילים שלך את מה שלא היינו שם לראות. אני נושא איתי את הרגע הזה עד היום. את קולך, את פניך ואת העיניים העצומות".
בהמשך סיפר כבל על הדאגה לשלומו של חץ בשנים האחרונות: "בשנים האחרונות עשיתי לי מנהג להתקשר אליך ולדרוש בשלומך. בשישה באוקטובר 2024 השארתי לך הודעה קולית ששמורה עימי. תמיד היית חוזר אליי במהרה אך הפעם חיכיתי ולא חזרת. זה לא התאים לך והרגשתי שמשהו אינו כשורה. ואז מוקי התקשר, סיפר על מחלתך וביקש שאשוחח עם רעייתך בעניין מסוים ואז הבנתי למה לא חזרת אליי כמו תמיד. מאז אני חוזר במחשבותיי להודעה ההיא והיום הייתי נותן הרבה בשביל עוד שיחה אחת איתך. לשמוע מה שלומך ולהקשיב לך. לומר לך שוב כמה אתה יקר לי, גם אם שוב היית מנסה להעביר את השיחה למישהו אחר".
את דבריו חתם כבל בפרידה אישית: "תחסר לי יקי. תחסר לי כחבר, כאיש שאפשר ללמוד ממנו גם בשיחה פשוטה. תחסר לחבריך, לגדוד ולחטיבה שאהבת כל כך. הלוואי שנדע לגדל כאן עוד דורות של יקי. ילדים שיגדלו להיות אנשים אמיצים וטובי לב, שידעו להתייצב כשצריכים אותם, לתת מקום לחבריהם ולעשות למען הכלל בלי לבקש דבר לעצמם. כשהייתי ילד חלמתי להיות יקי חץ. הכרתי אז את גבורתך ועוד לא ידעתי כמה ארצה, בבוא היום, ללמוד ממך גם איזה אדם להיות. נוח בשלום, יקי אהוב וגיבור, חברי וגיבור ילדותי. כמה התרגשתי לפגוש אותך אז וכמה קשה לי להיפרד ממך היום".
קראו עוד:
המפקד ה-45 של גדוד 202 – צפע: סא"ל ג' נכנס לתפקיד בטקס במחנה רעים
סמל הצנחנים קיבל מקום של כבוד בכניסה לבסיס החטיבה בבית ליד
במרחק נגיעה מלבנון: הכירו את מצפה פלוגת פברואר 1981 של גדוד 202
המונולוג קורע הלב של בריג'יט מילוא, 29 שנים אחרי נפילת בנה רס"ן נדב מילוא ז"ל
חמאם אל מליח: הסיפור המלא על הקמת בסיס הצנחנים שהפך ל'גיהינום' של הטירונים
סנור שלא הכרתם: כך נראה הבא"ח המיתולוגי של הצנחנים ב-1992
