ברחבת הכניסה לבית העלמין של קיבוץ כפר גלעדי נערך אתמול, ב-7 באוגוסט, הטקס האחרון לציון נפילתם של 13 חללי גדוד 9255 של חטיבה 226 – צנחנים במילואים, במלחמת לבנון השנייה. 12 מהם נפלו באסון כפר גלעדי, שאירע ב-6 באוגוסט 2006, כאשר רקטת קטיושה פגעה בשטח הכינוס של הגדוד סמוך לכניסה לבית העלמין בקיבוץ. שלושה ימים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט 2006, נפל לוחם נוסף בקרב סמוך לכפר א-טייבה.
הטקס, שנערך במלאת 20 שנה לאסון כפר גלעדי, התקיים בפעם האחרונה בהשתתפות המשפחות השכולות, מפקדים ולוחמים מהגדוד בעבר ובהווה ומוקירי זכרם של הנופלים. בין המשתתפים היו גם נמרוד רגב – מפקד גדוד 9255 במלחמת לבנון השנייה, מפקד חטיבת 226 – אל"ם במיל' ניר שמרי ומפקד גדוד 9255 היום – סא"ל במיל' א'.
נופלי גדוד 9255 במלחמת לבנון השנייה: רס"ר שלומי בוכריס, רב-סרן אליהו אלקריף, סגן שמואל חלפון, סגן יוסי קרקש, רב-סמל ראשון דניאל בן דוד, רב-סמל מוטי בוטבול, רב-סמל זיו בלאלי, רב-סמל מריאן ברקוביץ, רב-סמל רועי יעיש, סמל-ראשון יהודה ברוך גרינפלד, סמל-ראשון שי שאול מיכלביץ', סמל גריגורי אהרונוב ורס"ל איגור קוואליק זכרם לברכה.
במהלך הטקס נשא דברים מג"ד 9255 , סא"ל במיל' א', שקשר בין הקרבת הלוחמים בעבר לבין המערכה הנוכחית, שאותה כינה 'מלחמת התקומה השנייה' והדגיש את רצף הדורות בהגנה על העם והארץ.
"20 שנים חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, שבה איבד הגדוד 13 מבניו. 20 שנים שאנו מתכנסים להתייחד ולהעלות את זכרם של אהובינו", אמר סא"ל א' בטקס, "כבר כמעט שלוש שנים שאנו בעיצומה של מלחמה ארוכה וקשה, מלחמת התקומה השנייה שלנו על ארצנו. במלחמה זו קם אויבנו מכל עבר להשמידנו ולכלותנו, מדרום, מצפון וממזרח, מעזה, לבנון, איראן, תימן וסוריה. בשנה שעברה הגענו לכאן בעיצומה של הפעלה בסוריה. בסוף פברואר, מספר חודשים לאחר מכן, שוב הגדוד הוקפץ, שוב לתמרון משמעותי ושוב בעיצומה של השבת.
"עם האזעקה שבישרה על תקיפת צה"ל באיראן, על תחילת מבצע שאגת הארי, לוחמי הגדוד עלו צפונה, שוב להגנה על גבולה הצפוני של מדינתנו האהובה, שוב לאדמת לבנון, שוב אל הלא נודע, כשאיננו יודעים להיכן ולכמה זמן", אמר סא"ל במיל' א', "היינו במארבים מצפון לג'בל בלאט, כבשנו והשמדנו את בירת הטרור עייתא א-שעב, את כפרי הבקעה הסונית ואת שיחין שעל הרכס השיעי. החזרתיות הזו, שוב ושוב, באותה הדרך, באותו המסלול, לשם אותה מטרה נעלה, זו ההמשכיות של חברנו שנפלו במקום הזה לפני 20 שנה וזו ההמשכיות של השרשרת האנושית הארוכה של אלו שבחרו לשאת על כתפם את מסע האומה. המקום בו אנו עומדים, הארי השואג, מזכיר לנו יותר מכל את השרשרת הזו. הוא מזכיר שאחינו, שאת זכרם אנו מעלים ביום זה, הם המשך ישיר ללוחמים שנפלו כאן לפני מעט יותר מ-100 שנים. י"א באדר, יום הקרב על תל חי, הוא היום בו יצאנו השנה למבצע 'שאגת הארי'. אותה אדמה, אותם הרים, אותן הדרכים ואותה שליחות מחברים בין הדורות. כאן עמדו אותם חלוצים צעירים שביקשו להבטיח את קיומו של היישוב העברי, וכאן, עשרות שנים לאחר מכן, נפלו לוחמי הגדוד בהגנה על מדינת ישראל".
בהמשך דבריו קשר סא"ל א' בין מורשת הלוחמים מן העבר לבין מחויבות הגדוד היום והתייחס גם לקשר המתמשך עם משפחות הנופלים. "אחד מנופלי מאורעות תל חי היה שניאור שפושניק", אמר סא"ל במיל' א', "באחד ממכתביו לאחיו יהושע הוא כתב: 'נקרב אנו את הקץ במעשינו הפעוטים, ברוחנו הכביר, כי בני בר כוכבא ורבי עקיבא אנו'. בדברים אלה טמונה תמצית רוחו של הלוחם העברי. ההבנה שאין הדבר תלוי אלא בי, ושכל מעשה קטן ככל שיהיה מצטרף למפעל הגדול של בניין הארץ והגנתה. רוח זו לא נשארה בספרי ההיסטוריה. היא עברה מדור לדור והיא זו שפיעמה בליבם של 13 לוחמי הגדוד שנפלו כאן לפני 20 שנה.
"משפחות יקרות", המשיך ואמר סא"ל א', "20 שנים הן פרק זמן ארוך. ילדים גדלו והפכו להורים. חיים חדשים הפציעו, ולדאבון ליבנו הסתלקו מאיתנו יקירים. אך דבר אחד לא השתנה. הברית בינינו לבין יקיריכם. זוהי ברית של זיכרון, של אחריות ושל המשך הדרך. חיילי ומפקדי הגדוד מחויבים להמשיך את דרכם, להגן על מדינת ישראל באותה מסירות, באותה ענווה ובאותה רוח של שליחות שהייתה נר לרגלם. בנימין מונטר, מלוחמי תל חי שנפל בקרב עם טרומפלדור, אמר: 'אם אתה רוצה לדעת מה שלומי – שאל לשלומה של ארץ ישראל'. זו דרכה של שרשרת הלוחמים שקשרו את שלומם וגורלם בשלומה של האומה, לפני יותר ממאה שנים כאן במקום הזה, לפני 20 שנים באותו מקום, ובלית ברירה שוב בשלוש השנים האחרונות".
בסיום דבריו פנה סא"ל א' למשפחות השכולות ונשא תפילה לזכר הנופלים ולשלום: "משפחות אהובות, במקום הקדוש הזה, בו נפגשו דורות של לוחמים, נישא תפילה שיתקיימו בנו דברי הנביא ישעיה: 'וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה'. 'העושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'. תהא נשמתם של חברינו, חללי הגדוד וכל חללי מערכות ישראל, צרורה בצרור החיים. אמן".
קראו עוד:
המפקד ה-45 של גדוד 202 – צפע: סא"ל ג' נכנס לתפקיד בטקס במחנה רעים
סמל הצנחנים קיבל מקום של כבוד בכניסה לבסיס החטיבה בבית ליד
במרחק נגיעה מלבנון: הכירו את מצפה פלוגת פברואר 1981 של גדוד 202
המונולוג קורע הלב של בריג'יט מילוא, 29 שנים אחרי נפילת בנה רס"ן נדב מילוא ז"ל
חמאם אל מליח: הסיפור המלא על הקמת בסיס הצנחנים שהפך ל'גיהינום' של הטירונים
סנור שלא הכרתם: כך נראה הבא"ח המיתולוגי של הצנחנים ב-1992
