תשע שנים חלפו מאז מותו הפתאומי של אל"ם פנחס פינקי זוארץ ז"ל, מי שהיה מג"ד 101, מח"ט 646 וראש מועצת בנימינה-גבעת עדה, אך עבור משפחתו ומי ששירתו לצידו הזיכרון ממנו נותר חי וחד. זוארץ נפטר מדום לב במהלך חופשה משפחתית בווייטנאם בשנת 2017.
ביום שישי, ה-1 במאי, עלו לקברו בבית העלמין בבנימינה בני משפחה, חברים מחטיבת הצנחנים – ביניהם שני מח"טים לשעבר חגי מרדכי ויצחק ג'רי גרשון וחברים מהאזרחות להתייחד עם זכרו ולחלוק כבוד לאיש משפחה למופת, למפקד ולאדם שחסרונו מורגש כל הזמן.
אל"ם במיל' יהודה יוחננוף, שהיה סגנו בגדוד 101 וליווה אותו לאורך שנים גם באזרחות, חוזר לדמות של מפקד אחר: כזה שידע לפקד, אבל קודם כל ידע להיות אדם.
"באנו ביום שישי לאזכרה כדי לכבד את זכרו של איש מיוחד", סיפר אל"ם במיל' יוחננוף בריאיון לאתר 'האדומה', "ההיכרות שלי איתו הולכת שנים אחורה, עוד כשהוא היה בגדוד 50 ואני בגדוד 890. התחלנו לעבוד יחד בצורה משמעותית בבא"ח 35 – הוא כמפקד חמאם אל מלייח ואני כקצין האג"ם של בא"ח סנור ולאחר מכן הייתי הסמג"ד שלו בגדוד 101. נשארנו בקשר כל השנים. וגם באזרחות הוא ביקש שאבוא לסייע לו בבנימינה–גבעת עדה והייתי איתו שם שנתיים כראש אגף וכמנכ"ל המועצה. הייתה לנו היכרות רבת שנים ועד היום אני שומר על קשר עם המשפחה, עם תמי והילדים".
כדי להמחיש עד כמה היה מיוחד, בחר אל"ם במיל' יהודה יוחננוף לחזור לרגעים מהלוויה שלו, רגעים שלא ניתן לשכוח: "למרות שזו הייתה הלוויה אזרחית נשאו את הארון שלו חבר'ה עם כומתות אדומות. זה לא מובן מאליו. כולם הכירו אותו וכולם אהבו אותו. אביב כוכבי, שפינקי החליף אותו בתפקיד מג"ד 101, הגיע ישר משדה התעופה מטיול משפחתי והספיד אותו אחרון כבר בחושך. זה אומר הרבה".
מורשת של ערכים
על האישיות של פינקי זוארץ ז"ל כבר נאמר רבות, אבל יוחננוף מצליח לשרטט אותה מחדש, מקרוב ומהלב. "פינקי היה איש של אנשים", סיפר, "הקשר שלו עם המפקדים, כשפיקד על גדוד 101, היה קשר מדהים. במיוחד עם מפקדי הפלוגות, המפק"צים והנגדים. הוא ערך כל חודש מפגש עם הנגדים. אני באתי להיות הסמג"ד שלו מ-890 ופגשתי חבורה מאוד מלוכדת. היה לנו את האירוע שבו נהרג סרן יואל דיליאן ז"ל בתאונת דרכים. ביום ראשון בבוקר פינקי נתן הוראה שכל הגדוד יתייצב בהר הרצל ללוויה. למה? כי זה חינוך. זה חינוך לבטיחות. זה חינוך לשמירת חיי אדם. הוא גם ידע לדבר עם אנשים מכל שכבות העם, מהאנשים הפשוטים ביותר ועד הבכירים ביותר. זה משהו שאי אפשר לקחת ממנו. גם בהמשך, כשהוא עלה בסולם הדרגות והיה מח"ט 646 – זה נשאר. הוא איבד את כף הרגל ממטען כשהיה מח"ט החטיבה הדרומית בעזה, אבל המשיך לפקד".
קראו עוד:
חמאם אל מליח: הסיפור המלא על הקמת בסיס הצנחנים שהפך ל'גיהינום' של הטירונים
סנור שלא הכרתם: כך נראה הבא"ח המיתולוגי של הצנחנים ב-1992
אגדת ג'בל – הסיפור המלא: כך הפך חיים עוזיהו לרס"ר המיתולוגי של חטיבת הצנחנים
זוארץ ז"ל אהב את גדוד 101. עבורו זה לא היה רק תפקיד או עוד תחנה במסלול זה היה הבית שלו. אל"ם במיל' יוחננוף מסביר: "פינקי נקשר לגדוד 101 כי הוא גדל בו. הוא התחיל את דרכו בצנחנים בעורב. אחר כך הוא עבר לגדוד 50 שהפך ל-101. הוא פיקד על הגדוד בקו לבנון בגזרת המוצבים עישייה וריחן, הגזרה הכי מבצעית. ראיתי אותו איך הוא כל הזמן עבד וחשב איך להגן, איך לפגוע בחיזבאללה, אין לנוע ומתי לנוע. הוא מאוד אהב את גדוד 101 – היה מחובר אליו, מחובר לאנשים, אהב את האנשים ושמר איתם על קשר. אחר כך הוא היה מפקד בא"ח סנור. למעשה הוא עשה את כל תפקידי הסגן-אלוף בחטיבה. יצא לי לראות לאורך השנים הרבה אנשים שהוא נגע בהם ונשארו חברים שלו, גם אנשים ממקומות אחרים. בחטיבה הוא היה סוג של מפקד שכולם אהבו".
איש של שמחה
דרכיהם של זוארץ ז"ל ויוחננוף הצטלבו שוב הרבה שנים אחרי שהיו יחד בגדוד 101, כשזוארץ היה ראש מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה.
"פינקי נגע בהרבה אנשים גם כשהיה ראש מועצה. זה כבר עולם אחר, פוליטי, אבל גם שם זה עבד", סיפר יוחננוף, "הוא הביא לתפקיד דוגמה אישית, היה מסייר בשטח, דיבר עם אנשים והתעסק בפרטים הקטנים. פינקי היה איש שמח, שאהב את החיים. אהב לאכול, אהב ספורט ואהב כדורגל. הוא היה אוהד של מכבי נתניה, צפה בליגת האלופות ובמונדיאלים. חברמן. היה כיף להיות איתו. הוא חסר. מאוד חסר. אני כל הזמן שואל את עצמי מה הוא היה אומר על התקופה שאנחנו חיים בה? הוא היה גאה מאוד היום בגדוד 101. אני מתגעגע אליו".
