שנתיים למלחמת חרבות ברזל. שלושה לוחמים מגדוד 71 בחטיבה 55 – חוד החנית צנחנים במילואים נפלו במלחמת חרבות ברזל: רס"ל במיל' ניצן שסלר ז"ל, רס"ם במיל' ידידיה בלוך ז"ל ורס"ל גיא בן הרוש ז"ל.
הגדוד, שנמצא בימים אלו בפעילות מבצעית בצפון, קיים טקס לזכר הנופלים שחירפו נפשם למען העם והמדינה ולציון שנתיים לפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. בטקס השתתפו מפקדים ולוחמים, שמאז שבת שמחה תורה התשפ״ד עשו כבר מאות ימי מילואים.
מג"ד 71 סא"ל מאיר אמר בטקס: "לפני שנתיים בדיוק בבוקר שמחת תורה עמדנו כולנו מול היום הקשה בתולדות מדינת ישראל. יום בו קרסה ההגנה בישראל והציווי החשוב ביותר שלנו כצבא להיות המגן לעם ישראל לא קוים. לכל לובש מדים, יום זה הוא יום קודם כל לחשבון נפש והסתכלות מעמיקה פנימה. חשוב שנסתכל לכישלון בעיניים, שנטיל ספק בכל פעולה שאנחנו עושים, שנשאל את עצמנו את השאלות ונבחר כיצד אנחנו פועלים. באותו בוקר, בהודעה קצרה, קפצנו כולנו לכפר עזה ונלחמנו כדי לחלץ משפחות של אחינו ולהשמיד את האויב שטבח באכזריות באזרחי ישראל – נשים, גברים, מבוגרים וילדים.
"7 באוקטובר לא היה רק יום של מלחמה, הוא יום בו נחשפנו לשנאת אויבנו, אך בתוכו גם התגלתה הגבורה של עם ישראל", הוסיף סא"ל מאיר, "ביום הזה נפערו פצעים שלא יגלידו לעולם, אבל גם נולדה מחדש הרוח הישראלית – רוח של אחווה, קרבה, אחריות וערבות הדדית. הרוח הזו באה לידי ביטוי בכם, בנו, באנשי המילואים שבאים פעם אחר פעם מתייצבים ללא שאלה ומחליטים לשים את האני בצד ולצאת לחאן יונס, למטולה וללבנון ושוב פעם פה בצפון. כמפקד גדוד 71 אני עומד כאן היום לא רק כדי לזכור אלא גם כדי להזכיר. להזכיר את מי ששילמו בחייהם על הגנת העם והארץ, להזכיר את אלו שלא הצלחנו להציל בכפר עזה ובעוטף. להזכיר את לוחמי הגדוד ניצן שסלר, ידידיה בלוך וגיא בן הרוש שנכנסו אל תוך האש כדי להציל אחרים. להזכיר את הפצועים שנושאים את הכאב בגופם ואת המשפחות שנושאות אותם בליבן. להזכיר את החטופים שבימים האחרונים זכינו להתרגש יחד בתמונות החזרה של החטופים ובתוכם איתן מור בנו של צביקה לוחם בפלוגה ב' שנלחם יחד איתנו ואומץ ליבו ורוחו מעוררי השראה בכולנו.
"לצד הזיכרון זה גם יום של גבורה ואמונה. אמונה בצדקת דרכנו, אמונה בכוחנו כעם ואמונה שבכל פעם שנעמוד בפני מבחן נעמדו בו כתף אל כתף לוחמים ואזרחים, דתיים וחילוניים, שמאל ימין, כולנו עם אחד. שנתיים עברו מאז והמלחמות לא תמו, אך גם יש רוחות של תקווה. הגדוד שלנו כמו כל צה"ל ממשיך להילחם, להגן ולשמור. ומעל הכול להאמין שיום יבוא שנוכל להביט בו לאחור ולומר מתוך החושך הזה צמחה האחדות ומתוך האובדן נולדה התקומה. לנופלים שלנו אנחנו מבטיחים שלא ננוח ולא נשקוט עד שעם ישראל יחיה כאן בביטחון, בגאווה ובשלום. עלינו להיות ראויים לנפילתם ולצעוד קדימה בראש המחנה ללא חשש וברוח קרב. זו גם הזדמנות ראויה להצדיע לבני ובנות הזוג, לילדים שבבית ולמשפחות. לעיתים זה נראה כבר שנגמרו לנו המילים להוקיר ולהזכיר את ההקרבה של המשפחות, אבל אסור לנו להתרגל או חלילה לקבל זאת כמובן מאליו. לסיום, לוחמי ומפקדי הגדוד עלינו להיות צנועים ולומדים. לרצות כל הזמן להשתפר ולהתחזק. לשמור על החברות והערבות ההדדית ולהיות מוכנים לכל משימה שתידרש בכל גזרה ובכל עת. יהי זכר הנופלים ברוך".
מפקד המכלול של הגדוד רס"ן דוידי אמר בטקס: "היום כשאנחנו מתכנסים כאן חיילי ומפקדי גדוד 71 אנו מרכינים ראש לזכרם של חברינו שנפלו, מחבקים את הפצועים בגוף ובנפש ומרימים מבט אל הרוח הגדולה שעמדה בלב כל לוחם במערכה הזו. מלחמת חרבות ברזל לא הייתה רק מערכה צבאית. היא הייתה מבחן לאומי של עמידה, של ערבות הדדית, של אהבת הארץ. זו הייתה מלחמה שבה ראינו את עם ישראל במלוא עוצמתו: את החיילים בחזית, את אזרחי ישראל בעורף, את עם ישראל בתפוצות, כולם לב אחד, נשמה אחת, עם אחד.
"ביום הזה אנו זוכרים את הימים ההם לא רק כדי להתאבל ולכאוב אלא כדי להזכיר לעצמנו את מה שנוצר בינינו מאז: את האחדות, את האמונה, את האחריות שלנו כלפי הגופות שעדיין שם, כלפי החללים שצריך להשיב למשפחותיהם, וכלפי מדינה שאין לנו אחרת ממנה".
