באביב 1993 היה גדוד 890 בתעסוקה מבצעית בגזרה המערבית ברצועת הביטחון בדרום לבנון. מפקדת הגדוד ופלוגת המסלול של מרץ 92' ישבו בבסיס שצמוד למושב זרעית וממנו יצאו למשימות הגנתיות והתקפיות.
במסגרת המשימות ההתקפיות של הגדוד החליט מג"ד 890 באותם ימים אל"ם יאיר גולן (היום אלוף במיל') להוציא תו"ס (תצפית וסיור). המטרה: לבדוק נקודה למארב בואדי אל פארש הסמוך לכפר שיחין. התאריך שנקבע: בוקר יום שבת ה-3 באפריל (שבת הגדול – הכינוי לשבת שלפני חג הפסח).
לצורך המשימה נבנה צוות, שנקרא אשל הנשיא, שכלל את המג"ד יאיר גולן, מ"פ מרץ 92' אילן גור, מ"מ מחלקה 1 במרץ 92' אסא אנדר ועוד תשעה לוחמים, ביניהם מאגיסט מחלקה 1 אבי רוק.
במרץ 1992 הגיע אבי רוק, צעיר 'מורעל' מתל אביב ובוגר מכינת עלי, לבא"ח סנור ועבר בהצלחה את הגיבוש לסיירת צנחנים. במרץ 93, אחרי חודשים ארוכים של הכשרה, עזב את הסיירת והצטרף לפלוגת המסלול מרץ 92' של גדוד 890, שבדיוק סיימה אימון ועלתה לארבע חודשים של קו בלבנון – ארבעת החודשים האחרונים של המסלול.
"הצטרפתי למחלקה 1 ומיד נתנו לי את המאג", נזכר רוק, "הגעתי מהסיירת בדיוק כשהגדוד עלה לקו בלבנון. הפלוגה שלי תפסה את מוצב זרעית וכמה ימים לפני השבת הגדול הכינו כוח למשימת תו"ס מפקדים. שובצתי לכוח הזה והתחלנו תרגולות".
בשבת ה-3 באפריל 1993 יצא הכוח ממוצב זרעית והחל לנוע רגלית לכיוון ואדי אל פארש, מרחק הליכה של כחמישה קילומטרים. "זה היה יום אביבי מאוד", משחזר רוק, "הכול היה שקט, רגוע ומסביב הכול פרח. לבנון בהחלט מדינה יפה. התנועה בשטח הייתה שקטה ורגועה. אחרי הליכה בלי שום אירוע הגענו למצוק שמתחתיו נמצאת הנקודה בואדי אל פארש שבו רצה המג"ד יאיר גולן להשכיב את המארב. לפני הירידה לואדי החליטו המפקדים שרק הם ירדו לבדוק את השטח. הם אמרו לנו: 'נבדוק את הנקודה ונעלה חזרה'".
פקודות בקור רוח
המג"ד יאיר גולן, המ"פ אילן גור, המ"מ אסא אנדר ולוחם-קשר החלו בתנועה לכיוון ואדי אל פארש כשהם משאירים מאחור את הלוחמים הצעירים.
"מה עושים חיילים שאין מפקדים בסביבה? נחים", החל רוק לשחזר את הדקות הדרמטיות, "הורדתי מעלי את המאג, נשכבתי על הגב לנוח ושתיתי מים. פתאום שמענו בום וירי אגרסיבי. קמנו מהר, הסתכלנו למטה לכיוון הואדי אבל לא ראינו כלום כי הכול מלא בצמחייה סבוכה. היינו לכמה רגעים בדילמה מה לעשות כי לא היה איתנו מפקד שייתן פקודות".
אתה מבין שיש היתקלות?
"כן. הבנתי שיורים על המפקדים שלנו. עלינו לא ירו".
אין מפקד לתת פקודות אז מה עושים?
"אנחנו הרי צנחנים שמחונכים טוב. וצנחנים כמו צנחנים מהר חותרים למגע. התחלנו לצמצם לכיוון המפקדים. ירדנו במדרון התלול ותוך כדי הירידה לואדי אני והמאגיסט השני בכוח מיכאל פאוט ירינו צרורות לכיוון השלוחה שממול. בשלב הזה עדיין לא ירו עלינו. לא היינו תחת אש ישירה, אבל שמענו את הירי על המפקדים שנמצאים בתחתית הואדי. אנחנו ממשיכים לרדת במהירות, כשמלפניי רץ המטוליסט ערן שישון שלפעמים הפריע לי לירות. אז פעם אחת יריתי לו מעל הראש".
מה קרה כשהגעתם למקום המגע עם האויב?
"הגענו לואדי ומיד דפקתי פזצט"א ותפסתי מכסה מאחורי סלע. המחבלים, שלא ידענו כמה הם, ירו עלינו ממקלעים וגם אר.פי.ג'י ואז ראיתי את הדבר הבא. המג"ד יאיר גולן עמד, כשמסביב ירי מטורף, ואמר בצורה הזו בקשר: 'קודקוד עוז כאן קודקוד קנול, קבל בוקר טוב – נתקלנו. תביא את הטנק לפה ואת המסק"ר לפה'. זו פעם ראשונה שנתקלתי והשלווה של יאיר גולן, תוך כדי הירי מסביב, הרגיעה אותי. הוא נתן לי ביטחון. בשלב מסוים הירי נפסק. הגיע מסק"ר שירה וולקן ונהיה שקט".
צרור לתוך שיח
אחרי שהכוח היה משוכנע כי האיום הוסר החל נוהל סריקת האזור שממנו ירו המחבלים, לוודא שהם חוסלו. "הגשש הלך ראשון ואני אחריו עם מאג דרוך ולא נצור", ממשיך רוק לשחזר את הרגעים המותחים בואדי אל פארש, "התחלנו לטפס בשלוחה ואז מישהו צעק: 'אני מזהה משהו בשיח'. מיד יריתי צרור לתוך השיח. המ"פ שלי אילן הגיע, התקרב לשיח, ירה שני כדורים ואז – פיצוץ. ראיתי את אילן עף מולי באוויר כמו בסרטים. הוא נפל על הגב ואני מיד צעקתי למשוך אותו לאחור. יריתי עוד צרור לתוך השיח. המחבל שהיה שם כבר מת מהצרור הראשון שיריתי. מסתבר שהירי של אילן פגע ברימון שהיה על המחבל וזה מה שגרם לפיצוץ. אילן נפצע מרסיסים".
הכוח המשיך בסריקות ומצא מחבל נוסף הרוג, כשלצידו מקלע PK שכדור של מאג שיתק אותו. "על המחבל השני ההרוג היה מכשיר קשר. הגשש ניסה לדבר עם המפקדה שלהם, לראות אם אפשר יהיה להוציא מידע, אבל כנראה שהיו להם מילות קוד והם הבינו שמי שמדבר איתם זה לא האיש שלהם אז הם לא ענו. עשינו להם נוהל 'פינוקיו' בקשר והתחלנו להתקפל מהמקום.
"סיימנו היתקלות עם שני מחבלים הרוגים", הוסיף רוק בגאווה, "מסתבר שהמחבלים שהיו בואדי אל פארש זיהו את המפקדים יורדים לכיוונם אז הם הטמינו מטעני קלימגור. כנראה הם עשו את זה בזריזות כי המטענים התפוצצו כשרוב הרסס שלהם נכנס באדמה. לצערנו כמה כדוריות עפו ופגעו במ"מ אסא שנפצע קשה ברגל. החובש אהוד אברמוביץ העניק טיפול מצוין לפצועים. אחרי כמה זמן הגיע כוח מפלוגת המסייעת של הגדוד שסייע לנו לפנות את הפצועים ואת גופות שני המחבלים".
מה עבר לך בראש אחרי אירוע כזה?
"כולם רצו להיתקל. זה היה נדיר להיתקל. זה לא אירוע שקרה לכולם. הרגשתי גאה מאוד. גם היום אני רואה בזה כחוויה טובה".
תעוזה ונחישות
המג"ד יאיר גולן הרשים בניהול קרב בקור רוח, החלטיות, פקודות מדויקות והפעלת כוחות מסייעים בצורה מיטבית והכול תחת אש כבדה. הלוחמים הצעירים – זיו בזק, נועם סופר, עמית כהן, אבי רוק, ארד, ערן שישון, אהוד אברמוביץ, מיכאל פאוט וערן גולן – גילו תעוזה, נחישות וחתירה למגע. התוצאה: שני מחבלי חיזבאללה נהרגו ועוד אחד נפצע והצליח להימלט. לכוח היו ארבעה פצועים – שני קצינים ושני חיילים (נפצעו קל).
המאגיסט אבי רוק סיים את המסלול בתום הפעילות המבצעית של גדוד 890 בלבנון וסומן לפיקוד. הוא יצא לקורס מ"כים ומיד לקורס קציני חי"ר, חזר לגדוד ופיקד על מחלקה בפלוגת המסלול מרץ 94'. ביולי 1997 השתחרר מצה"ל ופנה לחינוך. היום הוא מנהל תיכון מקיף דרכא אריאל בטירת כרמל.
