כ-20 שנה אחרי שהשתחרר משירות סדיר בגדוד 890, סמ"ר במיל' עידו שקד החליט לעשות סדר בחפצים ששמר בארון. בתוך הקופסאות בהן איפסן את חוויותיו משירותו הצבאי כצנחן הוא מצא אוצר רב של תיעודים – תמונות, נגטיבים, ניירות, פנקסים מלאים וגם מפה שצייר על בלוק שורות צהוב – המפה של מוצב ריחן.
ריחן, הידוע בכינויו 'מוצב המוות', היה המוצב הכי צפוני של צה"ל בימי המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון. מקום שנחרט היטב בזיכרונם של דור לבנון. ועכשיו המפה איך נראה המוצב, 30 שנה אחרי ששקד צייר אותו, נחשפת לראשונה.
הכי פטריוטים
עידו שקד, יליד 1975, נולד וגדל בהרצליה. לקראת גיוסו לצה"ל הוא ראה את עצמו משרת כלוחם בחטיבת הצנחנים. הסיפורים על החטיבה האדומה הלהיטו אותו כנער והטעינו בו מוטיבציה אדירה להיות חייל קרבי.
"החלום שלי כנער היה להגיע לצנחנים", סיפר שקד 32 שנים אחרי גיוסו, "לשרת בצנחנים היה מבחינתי להגשים את הרצונות שלי – לתרום לביטחון המדינה. זו גם הייתה היחידה שהכי משך אותי להיות בה. הצנחנים הצטיירו בעיניי כהכי פטריוטים".
בנובמבר 1993 התגייס שקד לצה"ל, הגיע לבקו"ם, ביקש להתנדב לצנחנים, נשלח לגיבוש ועבר אותו בהצלחה. יממה לאחר הגיבוש הוא עלה על אוטובוס שלקח אותו לסנור – הבא"ח המיתולוגי של חטיבת הצנחנים בצפון השומרון.
בתום תקופת טרום-טירונות תחת השגחתו של אובי סבק, הרס"ר הקשוח של סנור באותם ימים, שובץ שקד בפלוגת המסלול נוב' 93' בגדוד 890 תחת פיקודו של דני אסרף. המ"מ שלו במסלול היה אביחי גולן.
אחרי המסלול המאתגר עבר שקד לפלוגת החוד של 890, יצא לקורס סמלים וחזר לתקופת האימון של הגדוד בחצצון למחלקה 1. בתחילת נובמבר 1995 עלה גדוד 890 לגזרה המזרחית בקו לבנון. הפלחו"ד, תחת פיקודם של המ״פ סרן איציק זפט והסמ״פ סגן איילון לידור, קיבל לתפוס את מוצב ריחן.
כמו היסטוריון
לשירות הצבאי הגיע שקד עם תודעה של לא פחות מהיסטוריון. היה לו חשוב לתעד את מה שעבר עליו – לכתוב, לצלם וגם לצייר.
את התחנות שעבר במסלול ואחר כך בפלוגת החוד של גדוד 890 הוא צילם ואת מה שעבר עליו בשמירות, במסעות, במארבים ובכלל הוא כתב בפנקסים. ויום אחד בריחן הוא גם צייר – צייר את המפה של המוצב.
על בלוק שורות בצבע צהוב, ישב שקד בריחן הקפואה של חורף 95/96 וצייר את המוצב בצורה מדויקת ולפרטי פרטים. איפה מוקם הש.ג, היכן נמצאות המדרגות המובילות לסוללה הצפונית, איך סודרו תעלות הלחימה בסוללה המערבית, היכן נמצא החמ"ל ואיפה ישן המ"פ איציק זפט.
"תמיד הייתי אחד כזה שאוהב לתעד", הסביר שקד, "תכנית העבודה שלי במוח כללה תיעוד למען הדורות הבאים ולעצמי, כדי שאני לא אשכח. בדרך כלל ניצלתי את הזמן הפנוי שהיה לי לתעד ולצלם".
זוכר את הרגע שבו ציירת את המפה של מוצב ריחן?
"זה היה במוצב. ישבתי בצוללת, הוצאתי את הדפדפת שלי והתחלתי לצייר את המוצב. אני חושב שזה יצא לי יחסית מדויק. המפה בהחלט מתארת את המוצב".
איפה שמרת את המפה?
"באחד האלבומים שהיו בתוך קופסה. בערך 20 שנה המפה שכבה בארון בלי שנגעתי בה. בכלל שכחתי שציירתי אותה. עשיתי סדר ומצאתי אותה בתוך האלבומים. מיד עשיתי לדף למינציה כדי לשמור עליו. האמת ריגש אותי למצוא את המפה של ריחן ועוד כל מיני דברים. הפתעתי את עצמי כמה אז הייתי פדנט".
אילו זיכרונות חזקים יש לך מריחן?
"אני תמיד נזכר באירוע אחד של פתיחת ציר. באותו זמן לא היה למחלקה שלי מ"מ אז אני כסמל מחלקה תפקדתי כמ"מ. יום אחד אמרו לנו לצאת לפתיחת ציר, בציר שלא נפתח הרבה זמן וביקשו מאיתנו להיות מוכנים לכל תרחיש. יצאנו למשימה כוח רגלי וכוח רכוב על נגמחון. התחלנו בפתיחת הציר ובמהלכו הנגמחון הפעיל מטען נ"א, במקום שבו הכוח הרגלי כבר עבר, אבל למרבה המזל לא הפעיל את המטען. מיד פתחנו באש 360 מעלות. זה היה האירוע הכי משמעותי שהיה לי בקו ריחן. כמובן שאני זוכר משם את מוצבי צד"ל, מארבי הבטן הארוכים שהשאירו אצלי חותם משמעותי של התמודדות עם קור, נשיאת משקלים כבדים, חציית נחלים ואכילת קבנוס עם ריבה".
