בבית העלמין בקיבוץ עין גב נערכה ב-23 באוקטובר 2025 האזכרה לציון 29 שנים לנפילתו של סמ"ר תם קרין ז"ל, לוחם בפלוגת המסייעת של גדוד 202. בני משפחה, חברים לנשק ומוקירי זכרו התכנסו לחלוק כבוד ללוחם צעיר, שנפל והוא בן 20 בלבד.
זו הייתה האזכרה השביעית שנערכה ללא האב השכול, מוטי קרין ז"ל, שהלך לעולמו בשנת 2018 לאחר מאבק במחלת הסרטן. גם הפעם, חסרונו הורגש מאוד, אבל האהבה הגדולה שהייתה לו לבנו ממשיכה להיות חלק בלתי נפרד מהזיכרון המשפחתי.
ב-24 באוקטובר 1996 יצא כוח מפלוגת מסייעת 202 למשימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון. סמוך לעיירה עישייה עלה הכוח על זירת מטענים. התוצאה הייתה קשה: מפקד הפלוגה רס"ן אורי אזולאי ז"ל והקשר שלו סמ"ר תם קרין ז"ל נהרגו.
באזכרה נשאה האם השכולה, עדיה קרין, דברים לזכר בנה. אלה היו מילים מרגשות של אם שממשיכה לשאת את בנה בלבה ובחייה, יום אחר יום.
"29 שנים בלעדיך, תם שלנו. 29 שנים זה המון זמן ובכל זאת, כאילו רק אתמול. המון דברים קרו מאז כי, איך אומרים – החיים ממשיכים גם ללא אלה שאינם", אמרה האם השכולה עדיה קרין, "באזכרה בשנת 2002 כתבתי: 'כמה קשה היא הארץ שלנו וקשים הימים כשכל כך הרבה אנשים נפגעים. כמה אנחנו מייחלים לקצת שקט – ואין! השכול יורד ועוטף עוד ועוד אנשים והכאב עצום ורב, וכמה כאב יכולים בני האדם לשאת? והאהבה לילד שאיננו, מה איתה? היא נשארת כמו שהייתה, לעולם לא נגמרת, והיא רק בלב מתממשת'. וחשבתי, עד כמה זה אקטואלי להווה שלנו. אבל העצבות מאוד יציבה, קיימת וכמעט לא משתנה אף על פי שיש גם שמחות ואושר שמביאות הבנות ומביאים הנכדים. ולצד העצבות שבלב והגעגועים יש גם אהבה גדולה וכמה טוב שאפשר להתמלא בה ולחיות איתה".

קראו עוד:
חמאם אל מליח: הסיפור המלא על הקמת בסיס הצנחנים שהפך ל'גיהינום' של הטירונים
סנור שלא הכרתם: כך נראה הבא"ח המיתולוגי של הצנחנים ב-1992
אגדת ג'בל – הסיפור המלא: כך הפך חיים עוזיהו לרס"ר המיתולוגי של חטיבת הצנחנים
בדבריה הזכירה האם השכולה גם את בעלה, אלה היו מילים שנגעו בלב כל מי שעמד שם – מילים של כאב עמוק, של געגוע כפול ושל אישה שנושאת איתה גם את זכר בנה וגם את חסרונו של בן זוגה. "כשהיינו ביחד, מוטי ואני, מוטי תמיד אמר שלאמירת קדיש יש עוצמות ואנרגיה חשובות מאוד למי שנפטר", אמרה האם השכולה מעל קבר בנה, "זה סיקרן אותי ובדקתי מעט. החלק הראשון המתחיל במילים 'יתגדל ויתקדש שימה רבא…' הוא מצד אחד דברי שבח לבורא עולם ומצד שני הכמיהה שלנו לישועות, לנחמות, למשיח וכו'. והפסוק האחרון 'עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן', מרגש במיוחד, כי אם יהיה שלום במרומים יהיה שלום גם על פני האדמה ולזה אני מייחלת מעומק הלב.
"אתה ואבא חסרים לי נורא, כל כך רוצה לשתף אתכם בכל מה שקרה, אני יודעת שאתם יודעים אבל התגובות לא מגיעות כמו שאני רוצה. מה שנותר לי לעשות זה לְשָעֵר מה היית אתה אומר. אולי 'הרימי ראש, חפשי רק את מה שטוב לך, לבנות ולנכדים שלך ושל אבא, ויש לך המון דברים טובים בחיים, יש בך אהבה לכל כך הרבה אנשים, את לא לבד. בכל פעם שאת חושבת עלי אני מרגיש אותך ויודע שאת מתגעגעת. תחיי בטוב עד שיגיע הזמן להתאחד'. האומנם?". את דבריה באזכרה לציון 29 שנים לנפילתו של תם חתמה האם השכולה במילים קצרות וכואבות שהותירו את הנוכחים דוממים: "מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך תם שלי, אתה כל יום במחשבותיי ובליבי, עד יום מותי".




