הלילה שבין ה-28 בפברואר ל-1 במרץ 1955 מלווה כבר 70 שנה את סגן במיל' איתמר ינאי בן ה-90, מראשוני הלוחמים של חטיבת הצנחנים. באותו לילה דרמטי הוא השתתף בפעולת התגמול של צה"ל נגד צבא מצרים ברצועת עזה, מבצע הידוע בכינויו הצהלי חץ שחור. ינאי, אז לוחם בן 20 בגדוד 890, איבד באותה פעולה מספר חברים וביניהם את מפקדו הנערץ סרן סעדיה 'סופפו' אלקיים ז"ל.
70 שנה חלפו מאז מבצע חץ שחור, אחת הפעולות הנועזות של הצנחנים בעשור הראשון של המדינה, וינאי זוכר היטב את הערך המבצעי שהפעולה הזו שידרה – דבקות במשימה. לא משנה כמה יהיה מורכב שדה הקרב וכמה אתגרים קשים הוא יזמן את המשימה צריך לבצע עד תום. וינאי גם זוכר היטב את רוח הגבורה שגילו הוא וחבריו כדי לבצע את מה שהוטל עליהם.
להשלים את המשימה
איתמר ינאי נולד ב-11 באוקטובר 1934 בקיבוץ עין חרוד, בן שלישי לחנה ואהרון ואח צעיר ליעקב ודיצה. בילדותו ובנעוריו גדל לתוך האירועים ההיסטוריים של הקמת המדינה ותקופת מלחמת העצמאות.
באוגוסט 1953 התגייס לנח"ל ועשה קורס מ"כים בבאר טוביה שנמשך שמונה וחצי חודשים. במהלך הקורס הגיעו נציגים מיחידת 101 המיתולוגית שחיפשו לגייס אליה חיילים. ינאי ועוד כמה מחבריו נרשמו להצטרף ליחידה. במהלך שנת 1954 הגיע למחנה נתן לעבור אימון מתקדם אך בטרם החל את האימון קיבל מכתב שקרא לו להצטרף לצנחנים והוא נענה לאתגר.
ינאי הגיע לבסיס חטיבת הצנחנים בתל נוף והצטרף לפלוגה א' בגדוד 890, עבר קורס צניחה והחל להדריך כמ"כ בקורס מ"כים של הצנחנים תחת המ"פ סרן סעדיה אלקיים, שכולם קראו לו סופפו.
בתחילת שנת 1955 התגברו ההסתננויות של הפדאיון הפלסטיני מרצועת עזה לשטח המדינה ולאחר רציחתו של הנרי לוי ז"ל מכפר גבירול הוחלט להטיל על גדוד 890 תחת פיקודו של אריאל שרון לבצע פעולה מעבר לגבול. יעדי המבצע שנקבעו: מחנה של צבא מצרים, תחנת הרכבת ומכון המים.
לקראת היציאה לפעולה הקים המג"ד אריאל שרון צוותי קרב. ינאי שובץ בכוח א' תחת פיקודו של סרן סעדיה אלקיים. תפקידו של הכוח היה לכבוש את המחנה המצרי, להרוס את המבנים שבו ולחבל במתקני מכון המים שלידו.
"התפקיד שלי בפעולה, כסמל, היה מפקד כיתת הפריצה", שחזר ינאי את הקרב, "פוצצנו את הגדרות וככה אפשרנו לשאר הכוח להתקדם ליעדים. כוח בפיקודו של סופפו הסתער תחילה על מכון המים וטיהר אותו. אחר כך קיבלנו הוראה מהסמג"ד אהרון דוידי, שהיה בחפ"ק יחד עם המג"ד אריאל שרון, לפרוץ למחנה המצרי דרך הכניסה הראשית. התקדמנו בכביש ההיקפי של המחנה שהיה מואר. סופפו הלך מקדימה ואני הייתי קצת מאחוריו. החיילים המצריים בש.ג זיהו אותנו ופתחו באש ממקלעים. סופפו שצעד בראש נפגע ונהרג ואורי ספקטור נפצע. מיד צעקתי לשאר החיילים בכוח לשכב בתעלה שבשולי הכביש כדי לא להיפגע מהאש המצרית. זה היה רגע קשה שסופפו נהרג. לבסוף למחנה פרצנו ממקום אחר והשלמנו את המשימה לפוצץ את המתקנים שהיו בו".
בתום הקרב לצוותי הקרב מגדוד 890 היו 6 הרוגים ו-13 פצועים. "כולם הגיעו למקום הריכוז ושם התעוררה בעיה – לא היו מספיק אלונקות כדי לסחוב את הפצועים והחללים חזרה לארץ", המשיך ינאי לשחזר את ליל המבצע, "הייתה מחשבה לקחת מכונית מצרית אך לבסוף הוחלט ללכת ברגל. כדי להתגבר על המחסור באלונקות פשטנו את המדים ואלתרנו אלונקות. התחלנו לנוע חזרה לכיוון הארץ תחת אש של חיילים מצריים. בגלל שהיינו חשופים עוד שניים מחיילנו נהרגו. אחרי הליכה של כ-7 קילומטר הגענו לחפ"ק. לא השארנו אף אחד מאחור. למחרת הפעולה נסעתי כנציג גדוד 890 להלוויה של רב"ט מיכה לבני ז"ל בקיבוץ גינוסר".
הרוח של אריאל שרון
בתוך המולת הקרב לינאי לא היה זמן לחשוב יותר מדי על מפקדו סופפו שנפל, אך אחרי הפעולה ועד עצם היום הזה הוא לא מפסיק להיזכר בו ולחשוב עליו.
"סעדיה אלקיים היה למעשה מי שהביא אותי לצנחנים. הוא הכיר אותי עוד כשהייתי בנח"ל. נפילתו הייתה הלם גדול", סיפר ינאי בצער, "זו מכה גדולה שהמפקד שלך נהרג. הערכתי אותו כמפקד כי הוא היה אדם אמיץ מאוד למרות שלפעמים להיות אמיץ זה לא דבר כל כך טוב. היה לי קשר קרוב איתו. באחד מימי קורס מ"כים הוא סיפר לי, מתוך חברות, את כל ההיסטוריה שלו. מה הוא עשה בפלמ"ח ואיפה הוא נלחם. סופפו היה אדם מעניין מאוד, תל אביבי שאהב להיות בקיבוץ. הוא היה מפקד שידע מה הוא רוצה".
מה הייתה תוצאת הפעולה במבט לאחור?
"אריק שרון הפך את גדוד 890 אחרי המיזוג עם יחידת ה-101 ליחידה לוחמת מיוחדת. מבצע חץ שחור הוכיח שצה"ל מסוגל לעשות פעולות בצורה הכי טובה שאפשר. הרוח של אריק שרון הייתה שאין דבר שאי אפשר לבצע".
ינאי שייך לדור שהפך את חטיבת הצנחנים לכוח צבאי מוביל, לחוד החנית וליחידה של מפקדים ולוחמים נועזים, אמיצי לב שעיצבו את תורת הלחימה של צה"ל.
"אריק שרון ואהרון דוידי הפכו את גדוד 890 בשנות ה-50 לגדוד מצוין והבאים אחריהם המשיכו את המורשת שלהם", אמר ינאי בגאווה,"להיות צנחן זה כבוד גדול. צנחן זה אדם שמוכן גם לצנוח וגם להילחם. התפקיד שלנו היה להוכיח שאנחנו מסוגלים לעשות את המקסימום עבור מדינת ישראל. זו הייתה חובתנו. אם לא אנחנו מי יעשה? עשינו את הדברים הכי טוב".
לזכור את הנופלים
30 שנה אחרי הלילה ההוא ברצועת עזה בה איבד את מפקדו סרן סעדיה אלקיים ז"ל וכששירותו הצבאי כצנחן כבר מאחוריו החליט ינאי להנציח את זכרו. בשנת 1985 היה ינאי היוזם של מה שהפך אחרי שנים לאתר 'חץ שחור' – אתר זיכרון לנופלים ולמורשת הקרב של הצנחנים בתקופת פעולות התגמול ומלחמת סיני. האנדרטה נמצאת ביער נחל חנון, סמוך לקיבוץ מפלסים שבעוטף עזה.
"רציתי לעשות משהו לזכר סעדיה ז"ל", סיפר ינאי איך הכול התחיל, "חשבתי על המפקד שלי בקורס מ"כים בנח"ל, בצנחנים ובפעולת עזה. הגיע לו שלא ישכחו אותו. עם השנים הסתבר שעדיף להנציח במקום אחד את כל החברים שנפלו ובכלל לאזכר את התקופה של פעולות התגמול כי יש ערך לתקופה הזו".
בגיל 90 לינאי, לוחם צנחנים אגדי, חשוב להדגיש את ערך הרעות שיש בין לוחמים. "תפקידו של כל אדם, במידה והוא יכול, הוא להנציח ולספר על החברים שכבר אינם. לא לשכוח אותם", העביר ינאי את המסר שלו, "זו עבורי הייתה ההזדמנות לא לשכוח את מה שהיה. כי אם נשכח את אלה שנפלו לא עשינו כלום. אחרי שאתר חץ שחור הוקם הרגשתי שמה שרציתי בוצע ואני מקווה שהמקום יישאר לעוד הרבה שנים".
