השיר 'גבעת התחמושת', שכתב יורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום עבור להקת פיקוד המרכז מיד אחרי מלחמת ששת הימים, הפך עם השנים לנכס צאן ברזל ישראלי. שיר שממשיך לרגש גם דורות שלא חוו את המלחמה ואת איחוד ירושלים, ונחשב לאחד השירים המזוהים ביותר עם גבורת הצנחנים ובעיקר עם מפקדי ולוחמי גדוד 66 בחטיבה 55, צנחני המילואים שכבשו את גבעת התחמושת.
גידי אמיר, שהיה אז חייל צעיר בלהקת פיקוד המרכז, לא ידע שהשיר שבו השתתף יהפוך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם סיפורה של ירושלים במלחמה. 'גבעת התחמושת' נכנס ללב הלאומי בזכות המילים, הלחן והביצוע הייחודי, וגם בזכות המונולוגים שהפכו בלתי נשכחים. עד היום, אמיר מזוהה עם החלק השני של הקריינות בשיר.
עכשיו, 59 שנים אחרי, חוזר אמיר אל מאחורי הקלעים של השיר: איך הגיע 'גבעת התחמושת' ללהקת פיקוד המרכז, איך הוא וחבריו ללהקה הרגישו כשהקריאו את הטקסט בפעם הראשונה, והאם בכלל הבינו באותם רגעים שהם לוקחים חלק ביצירה שתהפוך לאחת מאבני הדרך של התרבות הישראלית.
"נפלנו לתוך המלחמה"
פברואר 1967. גידי אמיר, נער משכונת יד אליהו בתל אביב התגייס לצה"ל כשברקע כבר היה ברור לסביבה שלו שהוא נועד לבמה. הוא לא היה תלמיד מצטיין, לדבריו, אבל בתיכון עירוני ט' הכירו היטב את הכישרון שלו כשחקן. מי שסימנה אותו כבר אז הייתה הבמאית מירי מגנוס, שליוותה את הצגות בית הספר והייתה משוכנעת שהוא צריך להגיע ללהקה צבאית ובמיוחד ללהקת חיל השריון, אבל החיים לקחו אותו למסלול אחר לגמרי.
"היה לי חבר שמאוד רצה להתקבל ללהקת פיקוד המרכז וביקש שאבוא איתו למבחנים", נזכר אמיר, "אמרתי לו: 'לא כדאי לך ללכת איתי, יקבלו אותי ולא יקבלו אותך'. בסוף הוא שכנע אותי לבוא". מה שהתחיל כמעט במקרה הפך לרגע ששינה את חייו. "לא הסתכלו עליו בכלל, דיברו רק איתי", הוא מספר בחיוך, "למחרת כבר התקשר אליי קצין השלישות של פיקוד המרכז ושאל אם יש לי התנגדות עקרונית להגיע ללהקת פיקוד המרכז. אני כמובן עניתי שלא".
אמיר הגיע לבקו"ם וכפי שהובטח לו נשלח לשרת בלהקת פיקוד המרכז. מי שהוביל באותם ימים את הניהול המוזיקלי של הלהקה היה יעקב הולנדר ומי שפיקד עליה היה סא"ל יצחק גולן, שהיה מוכר בכינויו איצ'ה – קצין החינוך של פיקוד הנח"ל, אך זמן קצר לאחר גיוסו של אמיר פרצה מלחמת ששת הימים. "נפלנו ישר לתוך המלחמה בזמן ההכנות לתוכנית חדשה", הוא משחזר, "יצאנו והופענו בכל החזיתות. איפה שהיה צריך דחפו אותנו".
אחרי המלחמה עברה הלהקה טלטלה ושינוי משמעותי. איצ'ה מונה לקצין החינוך של פיקוד המרכז ומיד צירף את דני ליטאי כבמאי ואת יאיר רוזנבלום כמנהל המוזיקלי. גם בהרכב הלהקה חלו שינויים: חלק מהחברים השתחררו, ואמיר, אף שהיה עדיין חייל צעיר, מונה למפקד הלהקה.
לאחר הארגון מחדש החלה הלהקה לעבוד על תוכנית חדשה, שנולדה מתוך האופוריה הגדולה שאחרי הניצחון במלחמת ששת הימים. "ברחוב בזל בתל אביב הייתה פעם תחנת כיבוי אש, היום יש שם בניין רב קומות. בקומה השנייה של התחנה היה אולם שבו עשינו חזרות לתוכנית החדשה", שיחזר אמיר את הרגע בו נפגש בפעם הראשונה עם השיר גבעת התחמושת, "יום אחד, בזמן שכולנו ישבנו, נכנס יורם טהרלב ודיבר עם יאיר רוזנבלום. טהרלב סיפר שהוא קרא ב'מחנה' ראיונות עם לוחמים שנלחמו בגבעת התחמושת. הוא הבין שצריך לעשות עם זה משהו וכתב סוג של מקאמה. הוא הקריא לנו את זה ואנחנו ישבנו המומים. הטקסט הרשים מאוד. זה לא היה שיר ולא ידענו גם בדיוק מה זה. פתאום יאיר קם, אמר לטהרלב תן לי את הטקסט, אמר שיחזור ויצא. כנראה יאיר הלך הביתה".
"מומים מהטקסט"
כשעה לאחר שרוזנבלום עזב את אולם החזרות ברחוב בזל, הוא חזר עם הלחן ועם הדרך שבה צריך היה לבצע את השיר. "לקח ליאיר פחות משעה להלחין את השיר. כשהוא חזר הוא נתן לאקורדיוניסט, שקראו לו איתן, את התווים ואמר לו שהוא קובע את הקצב והתחיל ללמד אותנו את השיר", נזכר אמיר, "אחרי שעה כבר שרנו אותו. התחושה שלנו באותם רגעים הייתה שזה שיר יוצא דופן, אך בעיקר היינו המומים מהטקסט".
קראו עוד:
ניר ניצן ז"ל, מגיבורי הקרב בגבעת התחמושת, הלך לעולמו – יורם זמוש נפרד מחברו
צלול היה קולו: הסיפור המלא מאחורי השיר 'הייתי נער' של דוד עתיד ז"ל-לוחם בגדוד 28
סנור: כך הוקם הבא"ח המיתולוגי של הצנחנים – עמוס ירון חושף הכול
איזה מונולוג בשיר הוא שלך?
"המונולוג השני, שמתחיל ב: 'באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו…'. כשדקלמתי את המונולוג הזה בפעם הראשונה וגם פעמים הרבות שאחריה הרגשתי שזה סוג מסוים של קדושה. הרגשתי כמו חזן או כמו מישהו שמחזיק בידיים חומרים מאוד-מאוד עוצמתיים. זה שיר יוצא דופן. אגב, חיליק צדוק דקלם את המונולוג הראשון וקובי רכט את המונולוג השלישי".
זה שיר שמנציח קרב קשה, עקוב מדם והרואי. איך היה לשיר אותו בפעמים הראשונות?
"אני אחזיר אותך לאווירה שהייתה בשנת 1967. מה שדחף אותנו לשיר את גבעת התחמושת זה הנס שקרה לכולנו, שניצחנו את המלחמה, שקבענו משהו ושמשהו השתנה בגלל הלוחמים האלה, הצנחנים ואחרים. זה היה מאוד מרגש לשיר את גבעת התחמושת כבר מהרגע הראשון וגם בפעם הראשונה ששרנו אותו וגם בפעם האחרונה ששרנו אותו. כולנו, כמו שאומרים, קטנו מול הדבר הזה. היינו קטנים מול גבורת הצנחנים ומול העוצמה שהייתה לנו אז כעם וכחברה".
השיר הוקלט לראשונה באולפני קולינור, שהיה אז מראשוני אולפני ההקלטה בארץ, במשכנו הראשון ברחוב בר-כוכבא בתל אביב. ואז הוא יצא לרדיו. "השיר התפוצץ. זה היה הלם. הוא נכנס מיד למקום הראשון במצעד הפזמונים והיה שם מספר רב של שבועות. שרנו אותו בפעם הראשונה מול קהל בפרמיירה של התוכנית 'איפה המרכז?' נדמה לי בבית החייל בתל אביב. ההצלחה של הלהקה הייתה חשובה למי שהיה אז אלוף פיקוד המרכז 'גנדי' – האלוף רחבעם זאבי. ובאמת הייתה הצלחה גדולה לשיר ובכלל לתכנית".
יש הופעה שבה ביצעתם את השיר, שנחרטה לך במיוחד בזיכרון?
"כן. זה היה ביום הזיכרון. באולם ישבו ההורים והמשפחות של הנופלים ממלחמת ששת הימים. שרנו את השיר, אבל ברגע שהתחלנו לבצע אותנו שמענו אנשים בוכים באולם. העבודה שלנו זה לשיר את השיר. לא יכולנו להפסיק. כשסיימנו לשיר כל האולם בכה. כ-2,000 איש ואישה בכו יחד. זה היה רגע מצמרר מאוד".
מתי ביקרת בגבעת התחמושת בפעם הראשונה אחרי המלחמה?
"מספר חודשים אחרי המלחמה כשצילמנו את הווידיאו קליפ של השיר. באותה תקופה הטלוויזיה הייתה חדשה בארץ, היא למעשה רק התחילה. אז היה מאוד פופולרי לצלם ללהקות הצבאיות קליפים. הגענו לגבעת התחמושת יחד עם הבמאי שמואל אימברמן, הלבישו אותנו כלוחמים של חטיבת הצנחנים ונתנו לנו נשקים והתחילו לצלם. כמובן שהוסיפו אפקטים מיוחדים ועשן שיראה כמו מלחמה ואנחנו רצנו בתוך התעלות ומעל התעלות. זה נראה רע ואפילו קצת מביך כי אנחנו זמרים ולא לוחמים".
"שיר שנוגע בבשר"
בפברואר 1970 השתחרר אמיר משירות של שלוש שנים בלהקת פיקוד מרכז והחל לעבוד בסרטי 'רול' כעוזר במאי. משם המשיך לטלוויזיה הלימודית, התמחה בתחום הפיצ'רים ובהמשך הגיע ללוס אנג'לס, שם הקים יחד עם אבי קליינברגר ('צ'רופה') חברת הפקות מצליחה.
יצא לך לפגוש את לוחמי הצנחנים שנלחמו בגבעת התחמושת?
"לא. אני גם לא חושב שהם היו זקוקים לזה. אם הייתי חושב שהם זקוקים לזה הייתי עושה מאמץ".
59 שנים אחרי, איך השיר גבעת התחמושת נוכח בחיים שלך?
"גם היום כשיוצא לי לשמוע את השיר ברדיו אני מיד מרגיש שעוטפת אותי קדושה. זה שיר גבורה וגם שיר שיש בו כאב ושכול. זה פשוט שיר שנוגע לך בבשר. באחת השנים הוא נבחר לשיר הלהקות הצבאיות האהוב ביותר. גבעת התחמושת הוא בעיניי אחד מ-15 שירים שנחשבים עמודי התווך של התרבות הישראלית. אגב, אני מניח שנעשו לו מספר ביצועים לאורך השנים, אבל עדיין ממשיכים להשמיע רק את הביצוע שלנו, של להקת פיקוד המרכז".
