מחזור אוגוסט 2025 של גדוד 101 סיים בימים האחרונים את מסלול ההכשרה וקיבל את סיכת הלוחם, בתום יותר משמונה חודשים של אימונים, מסעות, אתגרים פיזיים ומנטליים וגם התנסות מבצעית ראשונה ברצועת עזה ובלבנון.
בטקס סיום המסלול, שנערך באווירה מרגשת וגאה, עמדו הלוחמים הצעירים ברחבת המוצב אחרי דרך ארוכה שהחלה בגיבוש לצנחנים והסתיימה ברגע סמלי אחד: קבלת הסיכה שמסמנת את המעבר מטירונים וחניכים ללוחמים מן המניין בגדוד. עבורם זו הייתה נקודת שיא במסע אישי וקבוצתי ועבור הגדוד זו עוד חוליה בשרשרת ארוכה של מורשת, לחימה ורעות.
| צילום: חוד החנית לצידך, יגאל סלבין
בטקס השתתפו מפקד גדוד 101 סא"ל ר', רס"ר הגדוד רנ"ג א', קצינים וקצינות וכן בהשתתפות אורח מיוחד האלוף במיל' אליעזר טולדנו, שגדל בגדוד כלוחם צעיר במחזור נובמבר 1991, פיקד עליו בהמשך דרכו ובהמשך שימש גם כמפקד חטיבת הצנחנים.
בטקס נשא דברים מג"ד 101 סא"ל ר'. הדברים שאמר היו לא פחות ממכוננים. מילים ברורות וחדות בין מפקד לחבורה של לוחמים צעירים. "לוחמי פלוגה ג’, אנחנו עומדים כאן הבוקר, אחרי לילה ארוך עם אלונקות על הכתפיים. אין כאן משפחות, אין קהל ואין מחיאות כפיים. יש כאן ציוד קרבי, כתפיים עייפות, זיעה על המדים וחבורה של לוחמים שסיימה עוד מבחן בדרך ארוכה הרבה יותר. ואולי זה בדיוק המקום הנכון לסיים בו מסלול", אמר מג"ד 101 ללוחמי מחזור אוגוסט 2025, "כאן, ביישובים שהקירות שלהם והאדמה שלהם ספגו דם רב בשבעה באוקטובר, מבינים טוב יותר מכל מקום אחר למה אנחנו לובשים מדים. כאן מבינים שההגנה על הבית אינה סיסמה. היא אחריות. היא שליחות והיא הסיבה שבגללה אנחנו קמים בכל בוקר וממשיכים לבצע את המשימה.
"לפני הכול, אני רוצה להודות למי שהוביל אתכם בדרך הזאת.ל-ט', מפקד הפלוגה הנערץ, על האותנטיות המיוחדת, על ההשקעה העצומה בפלוגה, על האומץ ועל הפיקוד מלפנים שראיתי בשדה הקרב פעם אחר פעם. על הדרך שבה אתה מוביל את אנשיך ועל הדוגמה האישית שאתה מציב יום אחר יום. לסגן מפקד הפלוגה על היציבות, על המחויבות ועל היכולת להחזיק את הפלוגה קדימה גם ברגעים המורכבים. למפקדי הצוותים על העבודה השקטה והקשה, על החינוך דרך המעשים, על השעות הארוכות ועל האחריות שהפגנתם כלפי הלוחמים שלכם".
לאחר מכן פנה מג"ד 101 לדור שממשיך את המסורת של הגדוד: "לוחמים, היום הזה מסמל את סיום המסלול שלכם, אבל אם להיות כנים, הסיפור שלכם לא התנהל כמו מסלול רגיל. כמו פלוגות רבות בצה”ל בשנים האחרונות, גם אתם לא עברתם מהכשרה לשגרה. עוד לפני שהספקתם לעצור לרגע ולהרגיש שסיימתם את שלב ההכשרה, נקראתם לדגל. תחילה למשימת ההגנה בעזה. לאחר מכן למשימת הליטאני ובהמשך לקרב האדיר שלכם בבינת ג'ביל. אלה לא תחנות במסלול. אלה פרקים בסיפור של דור לוחמים שנדרש לפגוש את המציאות המבצעית מיד עם כניסתו לשורות הלוחמים. לכן יש משמעות מיוחדת לטקס הזה. לא משום שהוא מעניק לכם מעמד חדש. אלא משום שהוא מחבר באופן רשמי בין ההכשרה לבין המעשה, בין מה שלמדתם להיות לבין מה שכבר הפכתם להיות.
קראו עוד:
המונולוג קורע הלב של בריג'יט מילוא, 29 שנים אחרי נפילת בנה רס"ן נדב מילוא ז"ל
חמאם אל מליח: הסיפור המלא על הקמת בסיס הצנחנים שהפך ל'גיהינום' של הטירונים
סנור שלא הכרתם: כך נראה הבא"ח המיתולוגי של הצנחנים ב-1992
"בארבעת החודשים האחרונים ראיתי אתכם פועלים. ראיתי מקצועיות. ראיתי רצינות. ראיתי אחריות. ראיתי לוחמים שמבינים שהכוח שלהם לא נובע רק מהיכולת האישית, אלא מהצוות, מהפלוגה ומהאמון ההדדי ביניהם. לא הכול היה פשוט. היו גם אתגרים. היו רגעים שבהם נדרשנו לעצור, להציב גבולות ולהבהיר מהם הקווים האדומים שלנו. אבל דווקא ברגעים האלה הראיתם בגרות. בחרתם להתלכד ולא להתפצל. לתקן ולא לטייח. להתחזק ולא להישבר. וכך בדיוק נראית פלוגה חזקה".
| צילום: חוד החנית לצידך, יגאל סלבין
מפקד גדוד 101 הרחיב בנאומו את המבט מעבר לרגע הטקסי וחיבר בין מסלול הלוחם, רוח הצנחנים והלקח העמוק מפרשת השבוע: "בפרשת השבוע ממש לא מזמן קראנו על המרגלים שנשלחו לתור את הארץ. כולם ראו את אותה הארץ. כולם ראו את אותם האתגרים. כולם ראו את אותם האיומים. אבל יהושע וכלב בחרו להסתכל אחרת. הם לא התעלמו מהקושי. הם פשוט האמינו ביכולת שלהם להתמודד איתו. הם הבינו שהמשימה גדולה מהחשש. זה בעיניי אחד הלקחים החשובים ביותר ללוחם. אומץ איננו היעדר פחד. אומץ הוא היכולת לפעול למרות הפחד. לקבל החלטה למרות חוסר הוודאות. לקום כשקל יותר להישאר במקום. ולהתקדם כשנדרש ממך להוביל. זו הרוח שנדרשת מלוחם צנחנים. וזו הרוח שאני מצפה מכם לקחת איתכם להמשך הדרך. כי הדרך שלנו רחוקה מלהסתיים.
"לפנינו עוד משימות רבות וחשובות. המשך ההגנה על מדינת ישראל. המשך ההגנה על אזרחי ישראל. וכשנידרש – נגן נתקוף ונכבוש בכל מקום. פלוגה ג’, שורו הביטו וראו מה גדול היום הזה. הבוקר הזה מסמן סיום של פרק אחד. אבל בעיקר את תחילתו של הפרק הבא. אני סומך עליכם. אני גאה בכם, אני אוהב אתכם. ומעל הכול, יש לי זכות גדולה לפקד עליכם. בהצלחה, לוחמי פלוגה ג’".
